אחרי יום עבודה מעייף, נחה לי על הספה.
מרגישה סוג של ריקנות, כמו שאני תמיד מרגישה אחרי השלמת מטלות מורכבות. עיסוי כפות הרגליים היה מתאים לי בול. לאט לאט הוא עולה לי בזיכרונות. לא ששכחתי אותו, פשוט הרבה זמן לא חשבתי עליו.
היה לנו קשר מעניין, מרגישה ששנינו צמחנו בזכותו. בזכותו גיליתי עוד כמה דברים על יכולות הגוף שלי, עברתי על כמה מהגבולות שלי וגם הגעתי לשיאים חדשים.
גם כשפיתחנו רגשות היה נראה ששנינו מצליחים לשלב ולהכיל אותם בתוך הקשר, גם אם לפעמים זה היה מורכב. בכל זאת, היו בנינו לא מעט פערים.
הייתה בנינו אינטימיות, במבטים, במשפטים, בדברים הקטנים שרק לנו היו מובנים. גם בלהתמסטל, לזלול פיצה ולהתפקע מצחוק כשאנחנו רואים איזה משהו מטומטם. זה הרגיש הכי טבעי, קל ופשוט.
לצערי, הפערים הלכו וגדלו, עד שכבר אי אפשר היה לגשר עליהם. אבל בהחלט הצבת רף גבוה לדורות הבאים.