הארוחה ההודית יצאה מעולה
הזקנה שהייתה נחושה להגיע, הקריבה רכב וצוואר, קיבלה שבוע מנוחה, היא באה כולה אנרגיות טובות ושמחה
לראות אותה ככה, זה מחמם את הלב ואפילו נראתה סקסית בהתחשב שהיא זקנה.
הדודה הייתה מהממת כרגיל ובאה עם צמיד הודי מהביקור בזק היחידי שלה במדינת הטינופת הודו.
כמו שאמר פעם הג’ינג’י , עוני זה לא תרבות.
בכיפור ניסע כמו תמיד לכינרת, זה כבר הפך מסורת, אולי אבוא עם גלביה לבנה ואטבול בכינרת, אני וחזוס נהייה ככה.
שינוי שיגרה הוא תמיד משבר קשה, מעברים בין יחד ללבד או לבד ליחד, מערערים את השלווה
באמריקאית יש רזיליאנס, עמידות, אולי היכולת שלך להתמיד כאשר קשה, אני צריך לשפר את שלי.
עדיין קצת חמום מוח או חמום רגש, לא תמיד ברור ההבדל.
שברו אותי הזקנים היא סיפרה, אז ירדתי לספסל לבכות
חדר ראשון היה זקן שצרח, אני רוצה למות אני רוצה למות, בשני אחד חירבן על עצמו, בשלישי אחד קפץ למותו
העצמות שלהם פריכות, לא צריך גובה רב.
אבא שלי כל בוקר קם ואומר לאמא שלי, נמאס לי מהזיקנה, כואב לי בגוף. אמא שלי מהממת עונה לו
תגעד לי בוקר טוב אישתי המהממת, תגיד תודה ששנינו בריאים חיים ומתפקדים.
הזיקנה שלהם קצת מפחידה אותי.
המתבגרת יש לה מבחן בפיזיקה בשבע וחצי לפנות בוקר
זאת לגמרי שעה לא פיזיקלית לא אנושית ובטח לא מתאימה למתבגרת חיננית
יש לה חיים
אז מה אצלך? לא יודע להסביר, מין שלווה לא ברורה, קצת געגוע קצת שמחה, כאילו ממתין לאירוע קוסמי לצאת אל החיים מחדש
בנתיים קצת מסתגר בקונכייה, זאת אחלה קונכייה עשירון 8 בניקיון ולא כמו שהדודה משמיצה שאני עשירון 6, מה היא מבינה, אליטיסטית אלפיון עליון של ניקיון. בטח הניקיון זאת בריחה מהתמודדות ריגשית, ביירון קייטי היר איי קאם, לא באמת