יש דברים שרציתי לומר

אולי היא צודקת, אולי האיזון הזה טוב לכולם,בכל מקרה, כרגע לי זה נעים.

תמיד זה מוזר כאשר אנשים באים, הולכים חוזרים, הם תמיד בתנועה וקצת משתנים.

יש תקופות שאני פתוח להכרות ואז נסגר, החיכוך הזה עם בני אדם לא תמיד קל.

אוגוסט בכלל היה אמור להיות החודש השישי, רק אוגוסטוס הקיסר החליט לקרוא לחודש על שמו

איזה אומץ וכמה יהירות, לקרוא לחודש שלם על שימך, אני לא חושב שאייבוריטוס היה מתאים לחודש חם ומהביל

שבו רוב האנשים נעלמים לתוך מזגן וממעטים להגיע לעבודה.

אני אוהב את א, הוא שחקן נשמה באופיו, בכלל אנשים שנותנים את הלב תמיד באים לי בטוב, 

אנינלא מאמינה לרגש היא אמרה, אני רק נזכרתי בפתיח של המשורר השואל אולי האמת היא כלכך חמקמקה שכולם טועים בה.

בכל מקרה א היה כלכך מתוסכל אתמול, דיברנו בנסיעה, מצחיק לתת לו חוט של תקווה, כל התסכול הפך לתוכנית והוא כולו נרגע.

הפארק הגדול נפתח שוב לתנועה, בהליכת הבוקר שחה שם ברווזון קטן לבד, הוא כבר מספיק גדול לשחות לבד.

למתבגרת נגמר המלווה בנהיגה, היא כבר מתכננת נסיעה ראשונה היום עם הרכב.

זה כלכך מפחיד אותי, ניסיתי להסביר לה שאולי עוד קצת, שתשאר תחת כנף החסות.

היא ענתה, אבא אני כבר שנה נוהגת, הגיע הזמן.

הראש מבין שהיא צודקת, הלב עדיין לא שם, קשה להסביר כמה האוויר כבד וסמיך בנשימה, אני אמות אם יקרה לה משהו.

אני אדם אחראי, פעם בדקתי עם יפעת איך מתאבדים, היי נכון והצדעת צופים.

מסתבר שעשו מחקר מסודר בבר-אילן, 69% מנסים בבליעת תרופות עם 3% הצלחה.

אחכ חיתוך. תליה וחומרי ניקוי (ספציפית חומרי ניקוי הצחיק אותי, אם כבר למות אז כאשר הכל נקי)

אבל רק 1% משתמשים בנשק חם, שם ההצלחה המירבית.

יפעת הייתה אוגרת כדורים לטובת העניין, נו מדעי הרוח, מה הם מבינים בהסתברות, ואני, שומר אקדח לטובת העניין

ככה כל בוקר אני בוחר בחיים מחדש.

קמתי הבוקר עם חשק לחבק אותה, לא צריך לדבר הרבה, רק שני גופות עירומים מתחבקים בבוקר

אני אחפש לראות אם יש לה שערה לבנה ואחזיק לה את הבטן שלה שהיא פחות אוהבת, 

בא לי רכות מעצבנת, כזאת סתמית של אנשים היא בטח תחזיק את היד שלי,

תשחק איתה קצת ורק נקווה שהילדים לא יפריעו ויתנו עוד כמה דקות של חסד