זאב בעור כבש

6.5.2001

זה  היום בו התגייסתי לצבא. 

זו לא היתה אהבה ממבט ראשון

אבל ברגע שהבחנו אחד בשני לא יצאת לי מהראש.

לא עיניין אותי כלום רק אתה.

להיות איתך בכל הזדמנות, כבשת אותי לא יכולתי לחשוב על שום דבר אחר.

השיחות איתך זרמו, בילינו כל רגע אפשרי ביחד.

15.5.2001 זה כבר היה רישמי אנחנו ביחד אבל בסוד!

אתה סוג של מפקד שלי וזה אסור בצבא.

זוכרת בוקר יום שישי שהתגנבתי למגורי בנים סגל, היית בשוק ממני לא הבנת איך הגעתי לחדר שלך, עוד רגע של שכרון חושים שלא פחדתי מכלום.ממשיכה להפתיע אותך מתי שרק אפשר. 

בהמשך היינו בלתי נפרדים בכל הזדמנות כמו שני שפנפנים טורפים אחד השני.

15.5.2021.

עברו הרבה שנים 20 שנה אם נדייק. 

2 ילדים בבית ואזעקות... ואנחנו שותים כוסית מרימים לנו לחיים. 

חוגגים אהבה. 

נכנסנו לחדר מתעלמים מכל מה שקורה בחוץ. 

התחלת לטפל בי לנשק למצוץ ללקק. 

עובר כל חור ונותן לו כבוד. 

סוטר ומלטף, מכאיב ומנשק מביא אותי לקצה ונותן לי לגמור. מכניס אותו לפה שלי וכל כך נהנה. סימנת אותי וזה היה אדיר. 

תודה על הכאב

תודה על הסטירה

תודה על הליטוף

תודה לך אדון שלי על הזכות לענג אותך. 

תודה לך מאהב שלי על הטיפול המסור. 

תודה לך חבר שלי על שנים של שותפות. 

נהנת לצעוד איתך את הדרך יד ביד. 

תודה שאתה לוקח אותי איתך. 

תודה על הזכות לחיות לצידך. 

מאחלת לנו עוד הרבה שנים ביחד שנמשיך להתרגש.

מישהו שאל אותי עם יש ביננו קנאה... לפעמים אני מקנאה בעצמי!