אתה נכנס במבט קשוח.
לא מלטף,
לא מנשק,
לא קושר,
לא סוטר,
היית חדור מטרה.
אחרי כמה ימים שלא נגעת בי
זה היה מתבקש... ציפיתי לך.
מצווה עלי להיות צייתנית
לא להתבלבל, להבין את מקומי.
אוסף את השיער בידייך ומושך את ראשי למקום שלו בין הרגליים שלך.
מוצצת, מלקקת ונרטבת.
משחק מקדים שמבשר על הבאות.
שוב מושך לי בשיער ומרים את ראשי, מניח אותי על המיטה עם מבט מרוצה.
הפכת אותי ואני שוכבת על הבטן.
דוחף אצבעות באגרסיביות.
מרים את הישבן לתנוחה הנכונה.
שאני על 4 כמו שאתה אוהב,
רגליים מפוסקות פתוחה ונכונה,
אתה חודר לאחוריי.
בלי משחקים ישר ולעניין.
מביא אותי בדיוק לאן שאני רוצה.
מעיף אותי גבוה לעולם שבו הכל טוב.
מתנתקת, מרחפת מעופפת לי בעולם אחר.
רוצה להישאר שם במקום הזה שעושה לי כל כך טוב.
המקום הזה ממלא את נפשי בתחושות של אושר,
בתחושה של אופוריה.
זו הרגשה קיצונית של התרוממות רוח, המלווה באופטימיות, בתחושת רווחה נפשית ובפעילות מוגברת. אופוריה כוללת תחושות אושר, הנאה, התרגשות והתלהבות גבוהות מאוד.
אז תשאיר אותי במקום שלי אדון מושלם,
אתה יודע בדיוק מה אני צריכה,
אתה יודע לתת לי את האופוריה שלי.
לפני 3 שנים. 24 ביוני 2021 בשעה 14:13