הרבה זמן לא כתבתי.
חיכיתי לרגע שזה שוב ידגדג לי.
אני אוהבת לכתוב את מה שעובר עלי שזה זורם לי בטבעיות ואני לא צריכה לחשוב יותר מידי.
מי שמכיר אותי יודע שאנחנו לא עושים חילופי זוגות.
הסידור שלנו שונה ואנחנו מצרפים רק בנות.
אני לא מעוניינת לצרף עוד גבר וגם הוא לא אז זה מתאים.
הבעיה היא למצוא מישהי שתתחבר לשנינו ותזרום איתנו.
כבר כמה חודשים יש לנו חברה מדהימה שאנחנו מבלים ביחד שלושתנו. (היא הראשונה שלי למי שלא קורא אותי בדרך כלל ולא יודע) היו עוד ניסיונות עם בנות אחרות אבל זה לא היה מוצלח.
איתה הכל טבעי, מרגיש נכון ואני פשוט אוהבת אותה.
אנחנו עוברים ביחד משא משותף ולומדים את העולם הזה ואת היחסים המענינים שיש לנו.
אין ספק שבזכותה אני מרגישה בטוחה והיא לגמרי גרמה לכל החוויה להיות נעימה עם טעם של עוד.
אתמול יצאנו שלושתנו למסיבה, אני הוא והחברה המהממת שלנו.
היה מוצלח ביותר שתינו רקדנו נגענו ונהננו מכל רגע.
ראיתי אותו מדבר עם מישהי, ראיתי שיש חיבור ואלוהים כמה מוזר זה אבל זה מחרמן אותי בטירוף לראות אותו מפלרטט בעדינות.
מחזר מחייך מבוייש.
היא גם ממש מצאה חן בעיני.
גבוהה מהממת ונראת סופר איכותית.
הבעיה זה שהיא נשואה ולא ידעתי איך לספר לבעלה שאני לא בעיניין של חילופים שאני לא בעיניין של גברים ואישתו מעניינת אותי יותר.
בסוף מצאתי את הרגע לשיחה זריזה איתו בזמן שבעלי ההורס מתחרמן עם אישתו כמו שני ילדים בני 16.
הערב זרם והיה מדהים והלכנו לתפוס לנו פינה שקטה יותר.
היא עם בעלה ואני עם בעלי והחברה שלנו.
ישבתי והסתכלתי על החברה שלי יורדת לבעלי בזמן שאני נוגעת בה בעדינות, מנשקת לה את הצוואר ועושה לה ביד.
הצצתי גם עליה יורדת לבעלה.
מפה לשם הם נעלמו ואני הלכתי לרקוד.
יצא ככה ולא ראיתי אותם שוב, החלטנו ללכת כי היה מאוחר, הרגליים כבר כאבו לי מכמה שעות שאני רוקדת על עקבים.
וכבר לא הייתי כל כך שתויה.
העייפות התחילה להשפיע עלי.
לא החלפנו טלפונים וגם לא ברור לי עדיין הרבה דברים לגביהם ובאיזה מצב בכלל נוכל להיפגש איתם.
מה שאני כן מבינה זה שהיא לא יוצאת לי מהראש... בא לי לראות אותה שוב.
אוף איך הלכנו ככה בלי לדבר איתם.
אם במקרה את קוראת אותי תדעי שאני מחפשת אותך...
מקווה שניפגש שוב.