לפני שנתיים. 13 במאי 2022 בשעה 5:23
יש בי שתיים
יש את האמא האישה שדואגת והראש טרוד.
היא עסוקה במחשבות בדאגות במשימות.
היא מנסה להיות קשוחה ומאורגנת.
היא קמה מוקדם לפני כולם, אין לה זמן קצת צועקת...
היא נכנסת אחרונה למיטה, בדרך כלל יש לה עוד הרבה מה לעשות למרות שהיום כבר נגמר.
לא תמיד מצליחה אבל מנסה.
יש בי את הילדה הקטנה שלך
הזונה המתמסרת.
היא כנועה ומחכה לפקודה שלך.
דרוכה ורטובה.
מרימה את ראשה ומביטה בך בהערצה.
זאת שאומרת תודה על כל מגע שלך.
הילדה הזאת תמיד מוכנה, תמיד פנויה.
שאתה מעביר יד בשיערה זה מרעיד את ליבה בהתרגשות.
לפעמים הגוף צריך תיקון
לפעמים המערכת צריכה כיוון
לפעמים צריך לרדת כדי שנוכל לעלות
לפעמים צריך להתפרק כדי לחזור לאיזון.
אז בוא בכל דקה
תרים אותי במבטך
תניח אותי על מיטתך
תעשה בי כרצונך....