מכירים את זה שאתם מחכים ממש למשהו ואז שהוא סוף סוף מגיע מרוב ההתרגשות זה לא יוצא כמו שתכננתם....
אני חושבת שזה לא קרה לי מגיל מאוד צעיר.
אני רואה את התופעה דווקא על הילדים שלי בשנים האחרונות.
למשל שהילד מתכונן למבחן והוא יודע הכל אבל הלחץ מבלבל אותו, משתלט עליו והוא לא מצליח לתפקד בזמן אמת.
מהצד זה מאוד קל להגיד לו "תרגע, אל תהיה לחוץ, זה בסך הכל מבחן".
לממש את זה זה הרבה יותר קשה.
היום קיבלתי הצצה לרגע כזה בעצמי.
והבנתי שזה לא משנה מה יגידו לי, אני צריכה ללמוד להתמודד עם הסיטואציה.
אז איך מתנהלים עם כל ההתרגשות הזו....
נכון שהגזמתי (שתיה, סמים וכדו')
אבל עדיין הבנתי כמה דברים.
זה היה יותר מידי טוב עד שזה לא מציאותי בכלל.
היא מושלמת מכל בחינה אפשרית.
צחורה ולבנה שיערה גולש על כתפיה, עיניה גדולות וגופה משורטט כמו תמונה ממגזין.
מושלמת.
הראש שלה המחשבות שלה, השיחות איתה פשוט חלום.
מרגיש לי שאנחנו מדברות באותה שפה.
הגיע הרגע, חיכיתי לו בצפייה.
ומרוב התרגשות לא תפקדתי כמו שצריך.
על אדוני אני בכלל לא מתכוונת לכתוב, הוא היה מוקסם מהרגע הראשון וכנראה שלא ידבר איתי בימים הקרובים על מה שקרה שם.
אני מאמינה שהחיבור המטורף הביא אותי למצב שאני מרגישה כל כך חופשיה וכל כך בטוחה שפתאום הגעתי למצב הזה.
הרגשה של איבוד שליטה
הראש חושב משהו אחד והגוף עושה מה שבא לו.
מצד אחד אני מרחפת מרוב אושר מצד שני הגוף בוגד בי הראש מסתובב.
יש בי תקווה גדולה שאוכל להשתלט על ההתרגשות שלי בפעם הבאה, להיות כולי שלך.
הוא עוד יצטרך להתמודד מחר בבוקר עם המחשבות שלו, אני יודעת.
ואם נשים רגע בצד את המחשבות ורגשי האשמה,
היה ערב מהמם שיחה זורמת, כימיה, משיכה, תשוקה, כל מה שיכולתי לחלום.
האמת כל מה שחלמתי לי בדמיון.
לפעמים חלומות מתגשמים, צריך רק לדעת להתמודד עם החלומות שלנו.
יש לי הרבה תכניות וחלומות להגשים איתך.
כולי תקווה שאת תרצי לממש איתי ביחד חלומות.
השעה 3:46 אני לא מסוגלת ללכת לישון.
מחשבות, הרהורים,חיוך מבוייש.
אני צריכה עוד קצת להבין את כל מה שעברתי.
(אלוהים איך אני קמה עוד שעתיים אם בכלל לא הלכתי לישון)
