שהמסכות יורדות והגוף רפוי,
הלב פועם בחוזקה
הראש לאט לאט מתרוקן מכל המחשבות, אני מורידה את הבגדים את הבושה והביישנות.
מתגלה בי ההיא האחרת זו שאני עליה שומרת.
שומרת אותה רק לאנשים מאוד מיוחדים.
אלה שהלב שלי בידיים שלהם נפתח
אלה שקיבלו אפשרות להציץ לחדרים נסתרים.
לא תמיד מקבלים הצצה לחדר האחד הכי מיוחד.
ובנתיים עד שאליו מצליחים להיכנס אני אוהבת לראות אותם מזדיינים.
אוהבת לראות איך אליה הוא חודר והיא רק רוצה אותו יותר ויותר.
אני יכולה להרגיש את הזין שלו עמוק עמוק בתוכה, כמה שאני אוהבת שהוא מזיין ככה אותה.
לפני כמה חודשים היתה לנו חוויה מיוחדת
ארוחה בחשיכה מוחלטת.
ולמרות שלא יכלו לראות אותנו, הנוכחות של אנשים זרים עדיין הפריעה לי להוריד את כל המחסומים.
איך בקלות הם מתעלמים מכל מה שקורה סביבנו,
איך בקלות הם מתמסרים ונהנים מכל סיטואציה.
אני מסתכלת עליכם בהערצה שלרגע לא תחשבו שלהשתתף אני לא רוצה.
הקשר איתכם זה חלום שלא העזתי אפילו לחלום.
הוא מתחת לשולחן נכנס, הראש הגיע במהירות אל בין רגליה, היא מתחילה לגנוח בשקט, לא מספיק בשקט.
אנחנו נמצאים במקום בו יש חושך מוחלט וכל החושים האחרים מתחדדים.
מסביבנו שולחנות עם אנשים כמו מסעדה רגילה.
אני שומעות את האנשים מדברים.
הוא בין הרגליים שלה והיא מספרת לי איזה מנה טעימה היא מקבלת עכשיו.
הוא מנסה לעבור אלי אבל נתקע עם הראש בעמוד מתחת לשולחן וחוזר למקומו.
צייסר ועוד קוקטייל ההמתנה הורגת אותה והיא נכנסת מתחת לשולחן, עכשיו הוא ואני מנהלים שיחה רגילה כאילו לא קורה מתחת לשולחן שלנו שום דבר חריג.
אחרי דקות ארוכות מגיעה המלצרית.
היא עיוורת ויש לי הרגשה שדווקא היא כן מבינה מה קורה אצלנו בשולחן.
בכל זאת היא משוחחת איתי תוך כדי שהיא מפנה את המנות הראשונות ומכינה אותנו למנה עיקרית.
סלמון שלנו חוזרת למקומה בדיוק בזמן וכולנו מתפוצצים מצחוק.
מתחיל חיפוש של מפיות...
שלושתנו מגששים, מלטפים את השולחן בחיפושים.
והנה הוא מצא אוצר... ערימת מפיות שאין לי מושג מאיפה היא הגיעה.
המנות העיקריות הגיעו ואנחנו מתים מרעב.
שוב אנחנו מנסים לאכול, זה מוזר שלא רואים דבר.
אין שום הבדל שהעיניים פקוחות או עצומות.
הכל פשוט שחור אין אף נקודת אור.
הארוחה מסתיימת ואנחנו יוצאים מהמקום.
שתינו הולכות לשרותים.
היא מוציאה את המפיות שהיא שמה בין הרגליים להפתעתנו הן בכלל לא בצבע בורדו כמו שדמיינו , מדובר במפיות לבנות ורגילות.
רק אז אני מתחילה להבין מה קרה שם במסעדה... איך לא הבנתי את זה קודם.
בזמן שחשבתי שהיא מתחת לשולחן היא בכלל ישבה עליו.
בזמן שהמלצרית דיברה איתנו והוא בקושי נשם זה בגלל שהוא לא התאפק וגמר.
אתם מהממים חסרי גבולות ורק איתכם אני רוצה להיות!
