אני אוהבת לצאת לבלות, לרקוד, להיות עם חברים, לצחוק, לתת לראש מנוחה מכל תלאות היום.
הפעם השמחה שלי היתה כפולה, החברה הכי טובה שלי הגיעה.
תקופה ארוכה אני ממתינה שהרגע הזה יגיע,
שנצא ביחד ומכל מיני סיבות זה לא קרה.
העיתוי מושלם מבחינתי, היא יכלה גם להכיר את סלמון שלנו ואחריי חודשיים של סיפורים ושיחות היא סוף סוף רואה אותה.
חששות לא היו לי, ידעתי שברגע שהן יפגשו היא תבין הכל.
יצאנו מהבית ואספנו את החברים עצרנו אצל סלמון והמתנו שהיא תרד, התרגשתי כמו ילדה קטנה בלי יכולת לשלוט בהתרגשות שלי.
הלב דפק בחוזקה והיא לקחה את הזמן עד שהיא ירדה.
מרחוק ראיתי אותה לאט לאט מתקרבת לאוטו שלנו, יפה כל כך עם חיוך כובש.
היא נכנסה לאוטו ומיד התחילה לדבר ולצחקק, אני מאוד נמשכת לביטחון שלה וליכולת לייצר שיחה בכל סיטואציה.
במועדון אנחנו רוקדות נוגעות, אני בה היא בי ומידי פעם גם אדוני מצטרף, הכל מרגיש טבעי כאילו אנחנו ביחד כבר שנים.
ולמרות הרגשת הנוחיות והתחושה שאנחנו מכירים וביחד הרבה זמן, עדיין כל פעם שהיא מתקרבת יש לי חיוך מבוייש על הפנים, הלב דופק ואני משתדלת להיות במיטבי.
דרך הקשר שלנו אני לומדת הרבה על עצמי, אני מדברת הרבה במפגשים ובעברי הייתי מצטערת לא פעם על דברים שאמרתי היום אני במקום אחר אני שלמה עם עצמי ועם מי שאני, לא מתביישת אבל עדיין מכבדת את הסביבה וחשוב לי שמי נמצא סביבי ירגיש בנוח.
אני שותה עוד צייסר ועוד אחד ומשילה מעלי חששות ומחשבות
מאפשרת לראש להתנקות ולהוציא לפועל לפחות חלק מהמחשבות הזדוניות שרצות לי בראש שאני מסתכלת עליהם.
אני מבינה את התהליך שאני עוברת ומודה על הזכות שניתנה לי עם שניהם ביחד.
אנחנו עושים סיבוב ומוצאים לנו פינה נוחה.
אני שעדיין מבויישת מוצאת את מקומי בין הרגליים שלו.
אני דבוקה לקיר וסלמון על הרצפה לידי, הוא מסתיר אותנו בגופו הגדול ואנחנו מלקקות ומוצצות את הזין הענק שלו ביחד.
אחד הרגעים שאני יותר אוהבת, הלשונות שלנו נפגשות מידי פעם ושתינו עסוקות במטרה לענג אותו.
הוא דוחף את הזין עמוק לתוך הגרון שלי עד שאני נחנקת ואז משחרר מעט אני לוקחת אוויר והוא מושך את סלמון למעלה מסובב אותה שהטוסיק שלה לכיוונו מפשק את רגליה וחודר אליה.
אני עדיין על הרצפה בין הרגליים שלה מוצצת אותה עכשיו בזמן שהוא יוצא ונכנס.
בשלב מסוים הוא מושך אותי למעלה מפסק לי הרגליים ומתחיל לזיין אותי.
הרבה מחשבות עוברות לי בראש ברגע הזה.
מצד אחד אני נהנת ולא רוצה להפסיק ומצד שני עדיין קשה לי עם הקהל שעומד ומביט בנו.
הוא מזיז אותנו ומודיע שהספיק לנו כרגע וההמשך יגיע מאוחר יותר.
אנחנו חוזרים לרקוד ואני רק ממתינה לרגע שהוא יאמר לנו שהולכים הביתה שם אני יכולה להיות כל מה שבא לי.
אני עוברת תקופה לא כל כך יציבה מבחינת העבודה, כבר כמה חודשים שאני חושבת לעזוב ולהתקדם הלאה מבחינה מקצועית.
הם תומכים בי ונותנים לי הרבה ביטחון לקום ולצאת לדרך חדשה, המפגשים איתם ממלאים אותי ונותנים לי שקט ותחושת סיפוק.
אנחנו מבלים ביחד עוד כמה שעות מטריפות, מנצלים כל רגע ביחד משתדלים לענג ולהתענג, קשה לנו להוריד את הידיים ואנחנו לא מפסיקים להזדיין במשך שעות.
הבוקר עולה ואנחנו צונחים ביחד למיטה מתחבקים ונרדמים.
רגע הפרידה תמיד קשה לנו לא משנה כמה היינו ביחד, שעת צהריים של יום שבת ואנחנו נאלצים ללכת כל אחד לדרכו.
שוב עוברת בי המחשבה שמעסיקה אותי הרבה בזמן האחרון, אם היינו יכולים פשוט לגור ביחד שלושתנו הכל היה הרבה יותר פשוט....
בנתיים נהנת גם מידי פעם להתגעגע למשולש שווה הצלעות שנוצר בחיינו 🔼
