לפני הרבה שנים הייתי עם חברה הכי טובה שלי בתאילנד
בילנו שם חודש וחצי בערך
חווינו את הצונמי הידוע לכולם.
מסע שעברתי...
אני והחברה היינו יוצאות כל ערב ,שותות עושות סמים ובסוף כל לילה היינו שוכבות במיטה לפעמים רעבות ואין לנו כח לצאת ואין כלום לאכול בחדר.
בזמן הזה היא הייתה שואלת אותי מה יש לי בסנדוויץ.
ואני הייתי מספרת לה בדיוק לפרטי פרטים מה יש בו.
זו בדיחה שרק היא תבין.
היום עברו 18 שנה ואנחנו כבר לא בקשר,אני חושבת עליה מידי פעם ויודעת בוודאות שכאשר אנחנו נפגשות יש הרגשה כאילו הזמן עצר ,אני יכולה לדבר איתה על הכל כאילו נפגשנו אתמול.
אז חברה שלי אני רוצה לספר לך מה יש לי בסנדוויץ...
יש לי בעל,אדון,חבר הכי טוב בעולם שצועד איתי יד ביד וביחד אנחנו מגלים ונהנים מהדרך.
ויש לי חברה ,בת זוג שביחד איתה אני מגלה את עצמי מחדש.
אני נמצאת כרגע בשלישיה ,בהחלט לא משהו שתכננתי אבל החיים לוקחים אותנו עם הזרם למקומות שלא חשבנו שנהיה בהם.
אני מאושרת ורוצה לצעוק לעולם שכולם ידעו כמה טוב לי אבל לא כולם יכולים לקבל את אורח החיים שלי,אז אני שותקת.
לפחות פה יש לי את האפשרות להגיד כל מה שאני רוצה.
ואני רוצה!
אני רוצה להיות איתכם כל הזמן!
אני רוצה לטעום אותך ואותך.
את שניכם .
אני אוהבת שאתם מזדיינים ואוהבת להזדיין איתכם.
בא לי שזה לא יגמר לעולם.
את ישנה עכשיו עם הילדים אצלנו בבית one big happy family
זה משהו שיכול בכלל להתקיים?
איכשהו אנחנו גורמים לזה להיות אמיתי.
בא לי להעיר אותך לקחת אותך איתנו למיטה ומצד שני קשה לי להעיר אותך כי אני יודעת שאם תתעוררי בקושי תישני הלילה ומחר יהיה לך יום קשה .
אני והוא עוד מעט נלך למיטה ונהנה אחד מהשני ורק המחשבה שאת פה עושה לי טוב.
אז אל תלכי אף פעם אנחנו נמצא את הדרך שלנו ביחד.
יש לי סלמון בסנדוויץ.
אחת ששוחה נגד הזרם, והזרם הזה נעים לי.
לא חשבתי שסלמון בסנדוויץ יהיה לי טעים אבל זה מה שטעים לי עכשיו.
זה מה שיש לי כרגע בסנדוויץ.
