זאב בעור כבש

את הפוסט הזה דחיתי הרבה זמן, לא יודעת למה אבל היה לי קשה לכתוב. בכלל בזמן האחרון קשה לי יותר לכתוב ולשתף.

הימים עוברים וכך חלפה לה שנה, שנה של התרגשויות, בילויים משותפים, סקס מטורף, רגעים אינטימיים, טיולים, סופשים והכל מהכל.

החשק להיות ביחד רק גובר... 

 כמו בכל קשר יש גם רגעים מבלבלים אבל הצלחנו תמיד לדבר על הכל, לא לשמור בבטן, יש  לנו שיח פתוח בלי פחד וכנות אמיתית. 

ואם כבר מדברים על פחדים אני אשתף אתכם ממה אני מפחדת.... 

אני מפחדת מהיום בו היא תרצה להמשיך הלאה בחייה, למצוא בן זוג שהיא יכולה ללכת איתו לאירועים או סתם  יד ביד על החוף  או בכל מקום אחר בלי לפחד שמישהו יראה אותם ככה. 

אני כל כך אוהבת שאני גם רוצה שתהיה לה זוגיות כזו אבל זה אומר שהיא כבר לא תהיה איתנו. 

וזה הפחד שלי היום! 

אהובה שלי הלוואי שנמשיך לחגוג את החיים ביחד, הלוואי שנמשיך להחזיק ידיים לחבק ולתמוך שקשה. 

אני יודעת שלא משנה מה יקרה תמיד תישארי החברה הכי טובה שלנו. 

הלוואי שנוכל לבנות לנו בית גדול, לגור בו עם כל הילדים, ללכת לישון ברכבת כפיות ולהתעורר ביחד כל בוקר( כי אני הכי נחמדה בבקרים). 

ולך אהוב שלי אדון אכזר מאחלת שתמשיך להתעלל בנו כי זה עושה לנו טוב. 

Happy first year together ❤️

&feature=share">