אז עשיתי מה שאמרו לי שאני צריכה לעשות ושיחררתי.
כל כך לא מתאים לי!
רציתי לחבק חזק ולהיות ביחד בכל רגע שאפשר, שזה מבחינתי כל הזמן.
שיחררתי כי אני אוהבת, לא סתם אוהבת, אני אוהבת מאוד.
הלב כואב.
שבור.
מי היה מאמין שאני ארגיש כך בגילי(גיל זה סתם מספר אני מרגישה תינוקת)
היום הבנתי כמה אני והוא שונים, רציתי להישאר עוד אבל הוא רצה ללכת
עוד לא התחלתי להגיד את כל מה שאני מרגישה ומצד שני אולי זה יותר נכון לא להגיד.
למי זה יכל לעזור חוץ מלעצמי?
ועדיין אני חייבת להוציא את זה החוצה אז נשארתי איתכם (אם מישהו בכלל קורא אותי).
בכל מקרה הלכנו...
היא אמרה את מה שהיא מרגישה ומה שעובר עליה ואני שתקתי.
אם הייתי יכולה הייתי מספרת לכל העולם שאני אוהבת אותה , הייתי רוצה שכולם ידעו שאנחנו ביחד אבל אני לא יכולה כי זה יפגע בה.
כל הזמן הזה שמרתי עליה ובסוף היא בכלל חושבת שאני לא רוצה שידעו.
היא מרגישה שהיא הסוד שלנו
איך זה מה שאת מרגישה? זה הכי רחוק ממה שרציתי שתרגישי, אבל כמו שכבר הבנתי אני כנראה לא עושה לה טוב.
נתתי הכל עמדתי ערומה מהתחלה פתחתי את הלב
אז אני מרגישה אמיצה כי בחרתי לעמוד חשופה
ואני מרגישה חזקה כי בחרתי להראות את כל החולשות שלי
ואת זה אף אחד לא יכול לקחת לי.
היא חושבת שזה שאנחנו הולכים ביחד זה אומר שאנחנו תמיד יחד ויש בזה מין האמת אבל כרגע אני מרגישה לבד, כל כך לבד.
משתדלת לא לבכות, מנסה לראות את חצי הכוס המלאה.
לראות בכל דבר את היופי
באמת שמגיע לה יותר, מגיע לה זוגיות בריאה בלי סודות.
מגיע לה הכל.
אבל אני לא רוצה לשחרר קשה לי כל כך.
בליבי אני מקווה שהיא תישאר החברה הכי טובה שלי כי אם לא אני בכלל אהיה מרוסקת.
נאחזת כרגע במה שאפשר.
לא מה שתכננתי לטו באב אבל ככה זה יצא.
מזל שלא הגעתי עם מתנות ופרחים, יאמר לזכותו שהוא ידע והרגיש את מה שאני לא רציתי להכיר בו ואם לא הייתי מקשיבה לו זה היה יכול להיות מאוד מביך.
אז כן אנחנו שונים ורואים את הדברים אחרת ואולי זה המזל שלנו.
חג אהבה שמח אהובים שלי
אני אוהבת אתכם מאוד ❤️
