זאב בעור כבש

קפצתי למים עמוקים וגיליתי שאני שוחה לא רע בכלל

היה מפתיע מסעיר מאתגר

שרדתי בסערות וגם את הגלים הגדולים ודווקא שהייתי בטוחה שהגעתי לחוף מבטחים איבדתי את הכוחות

עכשיו אני טובעת לאט מקווה שהם יבואו להציל אותי.

בכל הסערות ששרדתי נשארה עננה מעלינו אפילו שהמים היו שקטים

ועכשיו יש שקט שאני לא אוהבת אבל צריכה להתרגל אליו כי אין לי ברירה.

מעניין אם התחושה הזאת של הרצון לישון בקונכייה שלי זה דיכאון?

אפילו חשק לסקס אין לי .....

אמרתם שאני אמיצה אבל אני לא מרגישה אמיצה.

מנסה להראות חזקה ולעצור את הדמעות.

בתקופה הזאת שהכל לא ברור אני מנסה לשחות לחוף מבטחים אולי בחוף את תחכי לי ואולי לא

האהבה לנצח תשאר.