זאב בעור כבש

יום שישי 

יום חדש, השמש יצאה 

הגשם לקח הפוגה קלה כאילו במיוחד בשבילי.

מי שמכיר אותי יודע שאני לא בן אדם של חורף.

רוצה לנשום הגרון קצת כואב אבל אני לא אפול עכשיו לתוך איזה שפעת.

הלב כואב ויש תחושת חוסר ענקית

חלל שאני חייבת למלא.

היום אני רוצה לאבד את עצמי בתוכי

לתת למחשבות ללכת לטייל להתרוקן בשביל להתמלא מחדש בכל הטוב שיש לי בחיים אם כל הקושי...לשים אותו רגע בצד וסוף סוף אחרי כמה חודשים להרשות לעצמי להתרכז בי.

היום אני אהיה שם בשבילי.

אז בבקשה תרים אותי גבוה, 

תאפשר לי לעוף בממלכת הקסם בדיוק כמו פעם, שהיינו רק שנינו.

אני אתמסר עד הסוף אלך הכי רחוק שהדמיון מאפשר כי הלילה אני שלך ואתה שלי.

ולפנות בוקר שהשמש שוב תתחיל לעלות אני אנשום את החמצן שלי

אותך.