זאב בעור כבש

הַרְגָּשַׁת וַדָּאוּת בְּקִיּוּם דָּבָר

ללא היסוסים

שאין ספקות.

נתתי את אמוני בו

סמכתי עליו

החיים לימדו אותי להתאכזב מכל מי שנתתי בו אמון בעבר 

ועכשיו נותר לי להמתין בסבלות,

ולראות האם האחד והיחיד שהייתי בטוחה שאני יכולה לשים עליו את הראש ולשמוע את השקט באמת ישאר לצידי.

המשפט שחוזר על עצמו בזמן האחרון בלי סוף בחיי זה שהזמן יעשה את שלו וכמו בכל פרידה בסוף אני אשכח ואני ארגיש טוב.

אז אני מחכה בציפיה לרגע הזה 

לרגע שהזיכרון ימחק ויעלם ואיתו הכאב הבלתי נסבל 

ואז אולי אם יש לי קצת מזל בחיים אני אוכל שוב לתת לו יד עם תחושת בִּיטָּחוֹן