לב האדם הוא איבר חלול ושרירי הפועל כמשאבה, ומטרתו היא להזרים את הדם דרך כלי הדם, וזאת תוך התכווצויות חוזרות ונשנות.
הלב שלנו הוא בסך הכל משאבה, אנחנו לא יכולים לחיות בלעדיו אבל הוא ניתן להחלפה, הוא ניתן לתיקון.
המחשבות שלנו הן אלה שמובילות אותנו בחיינו, אנחנו יכולים להתנתק אם רק נרצה מכל מה שמפריע לנו.
עכשיו נשאר רק לרצות באמת והדרך תהיה הרבה יותר קלה.
כנראה שלא רציתי להשתחרר מהכאב ובחרתי שוב ושוב לכאוב כי זו היתה הדרך היחידה להשאיר אותך בחיי.
היום חברה טובה אמרה לי "תבחרי מחדש את האנשים הנכונים לך בחיים ומי שממשיך להכאיב לך ( ללא רצונך...) לא צריך להיות שם "
והמשפט הזה גרם לי לחשוב קצת...בהתחלה לא הבנתי למה היא מתכוונת
הרי מי שמכאיב לי כבר לא חלק מחיי
ואז הבנתי שכל זמן שאני נותנת לזה להכאיב לי זה עדיין חלק מהחיים שלי.
לא ממש יודעת מה אני עושה עם התובנה הזאת מעכשיו והאם בכלל בא לי לא לכאוב יותר אבל זה בהחלט חומר למחשבה