אני יודעת שבחרתי להיות אופטימית ולכתוב רק דברים טובים
אבל אין לי את היכולת הזו עכשיו
כל המגדל שבנינו במשך כל השנים עומד להתפרק לי מול העיניים ואני מרגישה שאין לי את היכולת להחזיק אותו יותר.
אני מנסה להחזיק אותו כבר כמה חודשים וכנראה שזה גדול עלי.
המגדל עבר לידיים שלך ולאחריות שלך
אני לא מאיימת
ולא רוצה להלחיץ אף אחד אבל זו האמת
בשביל להחזיק את כל מה שבנינו אני צריכה גם את הידיים שלך.
זה לא הזמן שלי לומר את כל מה שאני מרגישה וחושבת שהזמן שלי יגיע.
עדיין רושמת בעדינות כי אני יודעת שאתה קורא אותי
יום אחד שתהיה שלם וחזק שוב
אוכל להרגיש מספיק חופשיה
בנתיים משתדלת להגיד לעצמי ש.....
"גם אם זה כואב
(בנות כמוני לא)
גם אם שברו לי את הלב
(בנות כמוני לא)
גם אם שקרו לי בפנים
(בנות כמוני לא)
שיכנסו כל הפחדים
(בנות כמוני לא)
גם אם המציאו סיפורים
(בנות כמוני לא)
גם אם יצאו לי השדים
(בנות כמוני לא)
ומי יגיד לי מה להיות הכל עניין של לנסות
גם אם עשיתי טעויות
בנות כמוני לא בוכות"