זאב בעור כבש

מסתבר שאני בכיינית

כמות הדמעות שירדו לי ועדיין יורדות לי בחודש אחרון יכלה בקלות ליצור איזה אגם חדש.

ישבתי וחשבתי לעצמי למה אני לא מצליחה להפסיק לבכות

מתי נגמר שק הדמעות.....

למה כל כך קשה לי עם הבכי

למה אני בכלל מנסה לעצור את הדמעות

הרי בכי לא מעיד על חולשה

מיום היוולדנו בכי זה סימן לחיים

ושוב אני בוחרת למצוא את הטוב בכל סיטואציה

מקבלת את המצב הקיים שלי

אני בכיינית וזה סימן שאני חיה

לא רוצה להתעסק בעבר כי הוא מכאיב לי לפחות העבר הקרוב

מסתכלת קדימה על היום, על מחר, מאמינה שהכל יסתדר גם התחושות המוזרות יתחלפו בהרגשה טובה

שוטפת את עצמי בבכי ואולי אחרי הכל אני אצא מזה כמו אחרי מקלחת טובה

נקיה ורעננה, מוכנה לכל הטוב שעומד להגיע אלי

כי הוא בדרך אני מרגישה את זה