מתנצלת מראש שכותבת בהכללות בפעם….וכן, יודעת שלא כולם ככה וזה אינדיבידואלי. וכן, גם עדיין לא הכרתי כל כך הרבה שולטים…. ובכל זאת.
השולטים שיצא לי להכיר, היו מהממים:)
ובדרך כלל היו ״שולטים״ בכל ההיבטים של החיים שלהם, אחראיים, מתוכננים, מאורגנים, מכוונים למטרה ומשיגים אותה, מגיעים בזמן, שכלתניים, הגיוניים, מחושבים, כאלה שאפשר ממש ממש לסמוך עליהם. לפעמים היה להם קושי להתמודד עם דברים לא צפויים, זה ממש עצבן אותם שדברים לא קרו כמו שהם רצו ותכננו…. אבל מה לעשות החיים…
אני מאוד מעריכה את זה, שלא תטעו. זה נותן לי תחושה של בטחון, של יציבות, שאני לגמרי צריכה. זה גברים שלוקחים אחריות על החיים שלהם.
אממה…..
כשרגשות נכנסים לתמונה, זה הרבה פעמים מערער אותם. רגשות זה לא דבר הגיוני. זה גם לא דבר שאפשר לשלוט בו. זה יכול להיות אפילו מפחיד לפעמים.
זה יכול לצאת משליטה:)
אז….
נשאלת השאלה, איך אתם יכולים להישאר שולטים ועדיין לאפשר לעצמכם להרגיש? איך אם יש צונאמי של רגשות, וקשר עמוק, טוטאלי, עוצמתי… אתם עדיין בשליטה? איך אתם מתמודדים עם זה?
או שבאמת צודקים אלה שטוענים ששליטה ורגשות עמוקים לא הולכים ביחד.
