השואב הרובוטי, מחמל נפשי משוש לבי, השתנק ונדם, והחייאתו דורשת את חלק החילוף היחיד שלא היה זמין בביתי. כדי להוסיף חטא על פשע, זה קרה בימים שבהם היה אובך, ושכבה דקה ממנו מכסה עתה את רצפתי ורהיטיי, כאילו מדובר בכוכב הלכת מאדים סחוף החולות, ואין שואב רובוטי להושיעני.
ספייס-אקס כמעט שיגרו אלי חללית חילוץ משום שטעו לחשוב שמצאו כוכב לכת; נאס"א מיקדו בי את כל טלסקופיהם, רק כדי לגלות שאותות החיים על הכוכב החדש היו אני בעת שיצאתי מהמקלחת. הם עדיין לא הזיזו את הטלסקופים, מעניין למה.
בכל אופן, כבר עלתה לי תמונה איך יבוא עבד עול ימים לנקות את הבית, ואיך אכריח אותו ללקק את הרצפה עד שתבריק, אלא שהגבירה הפנימית שבי התנערה והזכירה שפנטזיות זה נחמד, אבל יש עניינים מעשיים שרצוי ליתן עליהם את הדעת: קודם כל, ללקק את הרצפה דורש הרבההההההההההה זמן לעומת טאטוא, וכמה סבלנות כבר תהיה לי לעבד, ועוד עול ימים, שיפנה את רוב מרצו להתרפסות ולא ליעילות. ושנית, בחייאת, לדרוך אחר כך על רוק של מישהו שאין לי איתו יחסים ממש קרובים?! איח. לא.
קשה, קשה להיות שולטת מעשית.
נ.ב -
אולי זה היתרון בנשלטים שהם רהיטים: אם מישהו מהם מתלכלך, אפשר לשלוח אותו למקלחת ולגמור עניין, במקום שיהיה צריך אשכרה לאבק, לשאוב ולנקות משטחים על גבי משטחים. המממ.
