המקום בו הערפל מרגיש אפל

קצת קינאתי בחברה שסיפרה על סשן נורא מקורי שהיה לה, שהחלטתי לחשוב על אחד משלי.

(אגב, אם מישהי מזהה את מקור ההשראה - סחטיין ומוזמנת לתיבת ההודעות!)

——

אתה נכנס לחדר, לכאורה בטוח לגמרי בעצמך.

״בוא, שב בבקשה״ אני אומרת.

אתה יושב עם חיוך מרוח על הפנים, כאילו כל העולם שלך ומחכה שאמשיך.

״קיבלתי את קורות החיים שלך דרך הסמנכ״ל. אתה בהחלט מקושר יפה״

״נו, בטח. הוא גם סידר לי את הג׳וב ב 8200.״

אני מחייכת חיוך מעושה.

״טוב, ברוך הבא לסטארט אפ שלנו. שנתחיל בראיון?״

״אני כבר מרגיש כמו בבית״ אתה אומר ומסתובב על הכסא. ״זה אמנם רק פורמלי, אבל בואי נעשה את זה.״

״בסדר״ אני עונה בפנים חמוצות משהו. ״בוא ספר לי על עצמך.״

״אני תפור לתפקיד הזה. אני תותח. אני מתעסק במחשבים מאז שאני זוכר את עצמי.״

״אוקיי… מה דרישות השכר שלך?״

״40, כמו שקיבלתי בעבודה הקודמת. אגב, מתי מגיע ראש הצוות לראיון הטכני?״

״זאת אני.״ אני עונה בחדות.

״הא, הייתי בטוח שאת מנהלת כוח האדם! מה, אז זה אומר בלי חשפניות בהאפי האוור?״

״לא. פה אין חשפניות בהאפי האוור.״ סבלנותי פוקעת.

״טוב, את מספיק כוסית אבל.״

וזה הסימן המוסכם שאנחנו מתחילים. אני תופסת אותך בצווארון שלך ומושכת חזק.

״תקשיב לי יא חתיכת מטומטם דגנרט. אין פה מקום לאפסים שוביניסטים כמוך.״

אני מצמידה אותך לשולחן ומקפלת את ידיך מאחורי הגב.

״יש לך מילים אחרונות לפני שאני שולחת אותך קיבינימט?״

״בבקשה לא״ אתה מתחנן, ״אני חייב את העבודה הזאת.״

אני משחררת אותך.

״בסדר. יש לי מה לעשות איתך למען האמת. ולזה התקבלת.״

״באמת?״

״רד לרצפה ולקק לי את הרגליים! עכשיו!״

״התפקיד היחיד שתוכל למלא פה הוא להיות העבד שלי״ אני מסבירה כשאתה ממשיך ללקק וללטף את הרגל.

אחרי כדקה נמאס לי. ״מספיק. גם בזה אתה גרוע.״

״אבל…״

״אולי תסתום?״ אני גוערת בך ומוציאה גאג בול מהמגירה. ״זה יוודא שתסתום את הפה.״ אני אומרת כאשר אני דוחפת את הכדור האדום לפה שלך וסוגרת את הרצועה.

״ככה הרבה יותר טוב.״

אני אוחזת בחוזקה בידך ואתה לא מתנגד כאשר אני מובילה אותך לספה.

״עכשיו תתפשט.״

תוך כדקה כל הבגדים שלך על הרצפה.

״יפה מצידך להחליף לבגדי עבודה.״ אני מגחכת. ״עכשיו, לספה!״ אני פוקדת ולפני שאתה בכלל מבין מה קורה, אני מושכת בידך בחוזקה ומפילה אותך אל הספה. עוד דחיפה בכתפך ואתה כבר שוכב עליה על בטנך. אני רוכנת לצידך ולוחשת באוזנך ״טוב מאוד. עכשיו הזמן לחפיפה מקצועית. אל תזוז!״

אני הולכת שניה למגירה וחוזרת לבושה בסטראפ און סגול ומחזיקה שפופרת לוב.

״אתה עוד מתחיל, אז נדרש לזה״ אני אומרת כאשר אני שופכת מהחומר על הסטראפ און ומוסיפה גם יריקה לתוך חור התחת שלך.

״ככה הולך להיראות יום העבודה החדש שלך״ אני מחייכת ונשכבת מעליך.

(פייד אאוט מצלמה)