אולי אפילו קצת מפתיע, אבל זה ככה.
אולי בגלל שאני רגילה כבר לחטוף.
אולי בגלל שטרנזישן מאתגר את כל נימי הגוף שלך גם כך.
זה לכאורה לא הפורום לחלוק את כל זה, אבל לפני שבועיים נתקלתי באתגר קשוח במיוחד בזירה המקצועית. הוא דרש מאבק קשה ונראה שהצלחתי איכשהו לצאת ממנו שידי על העליונה, גם אם במאמץ לא קל.
אתמול נצטרף לזה מאבק אישי קשוח מאוד מאוד. מישהי שנשענתי עליה (גם אם בהסתייגות מסויימת) החליטה להישמט מאחוריי ולתת לי ליפול. באמצע מלחמה שמאתגרת גם היא את האישי.
אבל, כמאמר השיר - ״אני לא נהרגת כל כך בקלות וגם לא כל כך מהר.״
עוד מכה בכנף. עוד מכה ועוד מכה.
והנה, את שוב על הרגליים בלי שאפילו תכננת.
ניצלתי את השחרור להתקדם אפילו עוד מעבר למה שתכננתי. בדס״מ זה חלק מזה. אני שוב פה ובאתי לתת בראש*.
* סטירות, סטראפ און לפה, יריקות, למרוח את הפנים שלך בזרע ועוד.
