לפני שנתיים. 6 ביולי 2022 בשעה 19:53
זאת פנטזיה, משהו שאפרסם בהמשכים כל עוד תשב עלי המוזה. זה החלק הראשון. כמובן שאשמח לשמוע מה חשבתם...
"אמרלד!!"
בזמן שלקח לה להזכר שהוא התכוון אליה השומר הספיק להצליף שלוש הצלפות זריזות על התחת. הצלפות של כדרך אגב, רק כדי לזרז אותה ולהזכיר לה לציית. היא התקדמה אל עבר השומר הנוסף השרירי שחיבר בשרשרת ברזל את השפחות בתור אחת אל השניה. הטבעת הקדמית של הקולר שלה חוברה לאחורית של השפחה שלפניה. את צמידי הידיים שלה, שסגירתם רותכה הוא חיבר זה לזה מאחורי גבה. הוא עבד מהר, וביעילות ולסיום הפליק לה על התחת כדי שתצמד אל גבה של השפחה לפניה ותפנה מקום לשפחה הבאה ששמה נקרא.
היא היתה שפחה טרייה שיובאה מעיירה קטנה ונלקחה בספינה גדולה אל מעבר לים. הם פשטו על בתיהם באמצע הלילה ולפני שבני העיירה הספיקו להבין מה קורה נשים צעירות רבות נלכדו והועמסו על הספינה. מי שהתנגד מצא עצמו הרוג או פצוע וכך הספינה הפליגה עם השלל. העיירה לא הייתה העצירה האחרונה שבה הספינה עצרה. בדרך, אל השפחות החדשות בבטן הספינה, הצטרפה סחורה נוספת: שטיחים, כלים מגולפים ועוד פריטים ייחודיים מארצות שונות, אך לא עוד שפחות.
זה לא היה מקרה שהפשיטה היתה בעיירה המרוחקת הזו. בנות העיירה התאפיינו בעור בהיר ושיער כהה ושופע בחזה גדול וזקור מתניים צרות וקימורים נשיים בירכיים. כל גבר זר הרגיש את דמו זורם אל בין רגליו מהתבוננות בהן. אמרלד היתה שונה משאר נשות העיירה, קימוריה היו עדינים יותר, היא היתה גבוהה ושיערה היה בהיר. עיניה היו כחולות ומחושבות ושידרו את המורכבות של הבנת המצב. היא היתה בתו של ראש העיירה שחזר ממסעותיו עם בתו התינוקת ואיש מלבדו לא ידע את סיפורה המלא.
אמרלד הרגישה את השפחה שמאחוריה נקשרת אליה, זו היתה חברתה ששמה שונה לספיר. היא היתה שפחה עם חזה גדול, אפילו יחסית לשאר בנות העיירה. היא הרגישה אה הפטמות מדגדגות את גבה כשזו נצמדה אליה בתוך השורה הצפופה שהנשים העירומות הרכיבו.
"בלו" קרא השומר וכך המשיכה להבנות השורה אחריהן. כאשר עשרים נשים היו אזוקות זו אחר זו התור החל לצעוד. הן היו אחרי הפלגה ארוכה בים וכולן התנדנדו מעט בהליכתן. תור השפחות השאיר אחריו שפחות רבות נוספות שהועמסו חלקן על עגלות וחלקן הועברו אל כיוון מסילת הרכבת שמשם יוכלו להפיץ אותן אל פנים הארץ.
השפחות יצאו מתחום הנמל תוך ליווי של שומרים שהצליפו בשפחה שלא היתה זריזה דייה עבורם. עם ידיהן מאחורי הגב וחזם מתנדנד במהרה נראה היה שכל אנשי העיר שמעו על השיירה וחיכו ברחובות על מנת לראות את הנשים הצעירות המובלות אל עבר שוק העבדים שלרוב עמד שומם. תהלוכה זו אולי לא היתה הדרך הזריזה ביותר להגיע אל השוק אבל שיירה של נשים אזוקות העוברות דרך העיר בהחלט פרסמה את המצאותן של שפחות צעירות ועד מהרה גררה את התעניינותם של אנשי העיר והפרברים שסביבה.
הנשים הוכנסו לתוך מבנה שבו בריכת מים עגולה מולאה עבורן. מכל אחת מהן נשטפה ההפלגה הארוכה. הן קורצפו ושיערן יובש וסודר. בשלב הבא היה מיון וחשיבה כיצד להציג כל שפחה כך שהרווח ממנה יהיה הגבוה ביותר. אמרלד שהיתה בתולה הוכנסה לתוך חגורת צניעות שסימלה את מעמדה. כל שפחה נעטפה בפיסת בד שנקשרה סביב מתניה והמשיכה עד אמצע הירך, הבד הסתיר את איבריהן התחתונים והשאיר את החזה של כל אחת חשוף ופנוי להתבוננות וחפינה.
ניתן לשפחות זמן מנוחה, במיוחד בשביל שיהיה די זמן לשמועה על מכירה פומבית להתפרסם באזור כולו ולמשוך מציעים אל העיר. כשהגיע הזמן הבחורות הוצאו מהמבנה אל חצר סגורה עם שלושה פתחים, אחד חזרה למבנה שממנו יצאו, שער גדול אל כיוון הרחוב ושער נוסף שמאחוריו היו מדרגות אל במת המכירה. כל אחת מהשפחות נקשרה עם ידיה למעלה כדי שחזה עם הפטמות המזדקרות יוצג ויובלט, הכל על מנת לגרות את הקונים שבקרוב ימלאו את החצר ויבחנו את השפחות שייעודן בתור רכוש להנאת בעליהן יקבע.
הבא(2)
