לפני שנתיים. 3 באוקטובר 2022 בשעה 10:37
אני מתגעגעת לחבלים שלו. לחבלים שלנו.
געגוע עמוק כזה שלא מפסיק להציק מבפנים.
אני מתגעגעת לחבלים שהוא מחזיק צמוד צמוד וכורך אותם על עורי מתוח מתוח.
געגוע יחודי כזה לריח של חבל על עור.
אני מתגעגעת לחיבוק שלו לפני, לטיזינג שלי תוך כדי ואיך שהעיניים שלנו ננעלות ורק שנינו יחד בעולם.
געגוע לריח הגוף שלו ולמגע השרירים שלו כשהוא מניף אותי בקלילות כלפי מעלה.
אני מתגעגעת לראות במהופך את העולם, איך שהשיער ההפוך נהיה מסך מול כולם.
געגוע להיות שבויה איתו בקסם שלו.
