תפילת הכנועה

קשר חדש התחיל וזה מרגש ומפחיד אותי בו זמנית.

אני מרגישה שאני מתקשרת טוב יותר בזכות קשר נוסף שקיים בנתיים.

אנחנו יוצאים כבר כמעט חודשיים וזה זמן משמעותי מבחינתי, בד"כ קשרים שלא מתפתחים, נגמרים אצלי תוך חודש או פחות. 

אז למה במקום להיות עסוק בכמה טוב לי, המוח שלי רץ למקומות אחרים ומחשב מי מכל הגברים שהייתי איתם גמר כשהוא מסתכל לי בעיניים ולא על התחת היפה שלי???

נעלמתי מפה ליותר מידי זמן.

נעלמתי כדי להסתכל עמוק פנימה ולהבין שאולי גם קצת נעלמתי לעצמי לאחרונה...

אז יצאתי למסע, אחד כזה אמיתי של מידבר והרבה ללכת ולטפס ולגלוש מצוקים, המסע היה מאתגר וכזה שלא איפשר למוח לעבוד יותר מידי קשה חוץ מלהתרכז בלא ליפול לתהומות. וזה לא הספיק. אז מסעות נוספו גם כאלו של הרים ונופים ושבילים יפים וירוקים ועדיין הלב שלי מרגיש את הריק, את האין, את ההיעדר. 

הרגשות שמציפים אותי, מפחידים אותי והמחשבות שרצות לי במוח לא עוזבות. אם רק היו לי את החבלים של היחד שהיה לנו, אם רק היתה לי היכולות להיות שוב קשורה  ארוזה היטב,  מול אנשים שאוהבים אותי ואני אותם, אם רק ורק עוד קצת ודי.

זה לא פוסט חיפוש קושר. בבקשה לא לפנות אלי, אני עדיין לא שם כרגע💔

זה הבוקר של שישי. חד משמעית.

כי אני גאה בעצמי שלמרות העייפות מבילויים בחמישי בלילה, אני לא מוותרת על ריצה  בים  עם הקבוצה שלי. זה עושה אותי גאה כל פעם מחדש לראות גם אותן מתמידות ומגיעות. 

אז קבלו הפעם תמונת רגליים, שאני יודעת שאתם כל כך אוהבים  אבל הפעם קצת אחרת...

סופ"ש שמח לכל האלופות והאלופים שיוצאים לעשות טוב לעצמם בגוף ובנפש💛

בשבילי חג שמח זה חג שנגמר. 

שונאת יציאה מהשגרה שלי.

שונאת שמשנים לי את הלו"ז של השבוע.

אוהבת להנות מסופשבוע כשהוא באמת בסופשבוע, אחרי שבוע של עבודה מאומצת, אני מרגישה שהרווחתי ביושר את החגיגות שלי.

אז סתמו כשאני מברכת שתהיה שגרה שמחה, ביצ'ס

יש כל כך הרבה דברים חדשים וטובים קורים כרגע בחיים שלי,

אז למה כל מה שמעסיק את המוח שלי זה החרא שהוא מאכיל אותם  עכשיו???

יש כל כך הרבה התפתחויות מעניינות שקורות אצלי,

אז למה כח מה שאני מרגישה כרגע זה את הלב שלי בוכה יחד עם הלב שלהם???

למה לעזעזאל הוא לא עושה טובה לכולנו ופשוט עוזב אותם בשקט???

גמאני זקוקה לפעמים לעזרה.

אז אני וסטיל שלי מחפשים נשלטת, מזוכיסטית ונקשרת. ביסית, גם בזוגיות מאפשרת או פתוחה אפשרי, שמעוניינת להגיע איתנו לדקא הקרוב, להקשר, לכאוב, להתחבק, להתלטף ולהיות איתנו ברגעים קסומים יחד.

חושבת שאת מתאימה?

מוזמנת לשלוח לנו הודעה פה או לסטיל.

נתחיל בזה שאני שונאת פציעות. 

בטח אתם צוחקים עלי, כי מי לא שונא להיות פצוע??

אין לי בעיה עם פציעות ביום יום.

אפילו שהגוף שלי משמש אותי לעבודה שלי, אני יודעת שבדרך כלל הפציעות שלי מינוריות לחוזק שלו ולמהירות ההחלמה שלו.

אבל הפעם זו פציעה משמעותית יותר.

לא אחת כזו שאני מצליחה להחלים ממנה בקלות.

הפעם זו פציעה שכבר כמעט חודש אני לא מצליחה לישון בגללה נורמלי.

לכל סיבוב במיטה מתלווים כאבים, לכל הנפה של הזרוע מתלווים כאבים, לכל חיבוק שלו, מתלווים כאבים.

ואני שונאת שכואב לי.

שונאת שכואב לי פיזית כי זה מקשה עלי להתמודד עם דברים אחרים שדורשים ממני ריכוז ברמה גבוהה כרגע.

ואני שונאת שכואב לי.

כי כשכואב לי, הוא דואג לי, וזה מקשה עלי להיות הסוליסטית שאני.

 ואני שונאת שכואב לי.

כי אז הוא לא מוכן להכאיב לי בעצמו, אפילו במקומות אחרים בגוף, ואני מאוד זקוקה למגע החזק של החבל סביבי וריח שלו כשהוא כורך אותו סביבי והופך אותי לבובה שלו על החוטים שהוא מזיז.

אז אני שונאת שכואב לי.

ואני צריכה לראות שמישהי אחרת תהיה מוכנה לקחת את הכאב הזה ממנו במקומי. וזה כואב לא פחות.

מידה 38 בבקשה. 

כתובת למשלוח תינתן לרציניים בלבד.

אין כמו קפה של בוקר שמגיע אחרי לילה של כייף עם אהובה שלי