זה הבוקר של שישי. חד משמעית.
כי אני גאה בעצמי שלמרות העייפות מבילויים בחמישי בלילה, אני לא מוותרת על ריצה בים עם הקבוצה שלי. זה עושה אותי גאה כל פעם מחדש לראות גם אותן מתמידות ומגיעות.
אז קבלו הפעם תמונת רגליים, שאני יודעת שאתם כל כך אוהבים אבל הפעם קצת אחרת...
סופ"ש שמח לכל האלופות והאלופים שיוצאים לעשות טוב לעצמם בגוף ובנפש💛
בשבילי חג שמח זה חג שנגמר.
שונאת יציאה מהשגרה שלי.
שונאת שמשנים לי את הלו"ז של השבוע.
אוהבת להנות מסופשבוע כשהוא באמת בסופשבוע, אחרי שבוע של עבודה מאומצת, אני מרגישה שהרווחתי ביושר את החגיגות שלי.
אז סתמו כשאני מברכת שתהיה שגרה שמחה, ביצ'ס
יש כל כך הרבה דברים חדשים וטובים קורים כרגע בחיים שלי,
אז למה כל מה שמעסיק את המוח שלי זה החרא שהוא מאכיל אותם עכשיו???
יש כל כך הרבה התפתחויות מעניינות שקורות אצלי,
אז למה כח מה שאני מרגישה כרגע זה את הלב שלי בוכה יחד עם הלב שלהם???
למה לעזעזאל הוא לא עושה טובה לכולנו ופשוט עוזב אותם בשקט???
גמאני זקוקה לפעמים לעזרה.
אז אני וסטיל שלי מחפשים נשלטת, מזוכיסטית ונקשרת. ביסית, גם בזוגיות מאפשרת או פתוחה אפשרי, שמעוניינת להגיע איתנו לדקא הקרוב, להקשר, לכאוב, להתחבק, להתלטף ולהיות איתנו ברגעים קסומים יחד.
חושבת שאת מתאימה?
מוזמנת לשלוח לנו הודעה פה או לסטיל.
נתחיל בזה שאני שונאת פציעות.
בטח אתם צוחקים עלי, כי מי לא שונא להיות פצוע??
אין לי בעיה עם פציעות ביום יום.
אפילו שהגוף שלי משמש אותי לעבודה שלי, אני יודעת שבדרך כלל הפציעות שלי מינוריות לחוזק שלו ולמהירות ההחלמה שלו.
אבל הפעם זו פציעה משמעותית יותר.
לא אחת כזו שאני מצליחה להחלים ממנה בקלות.
הפעם זו פציעה שכבר כמעט חודש אני לא מצליחה לישון בגללה נורמלי.
לכל סיבוב במיטה מתלווים כאבים, לכל הנפה של הזרוע מתלווים כאבים, לכל חיבוק שלו, מתלווים כאבים.
ואני שונאת שכואב לי.
שונאת שכואב לי פיזית כי זה מקשה עלי להתמודד עם דברים אחרים שדורשים ממני ריכוז ברמה גבוהה כרגע.
ואני שונאת שכואב לי.
כי כשכואב לי, הוא דואג לי, וזה מקשה עלי להיות הסוליסטית שאני.
ואני שונאת שכואב לי.
כי אז הוא לא מוכן להכאיב לי בעצמו, אפילו במקומות אחרים בגוף, ואני מאוד זקוקה למגע החזק של החבל סביבי וריח שלו כשהוא כורך אותו סביבי והופך אותי לבובה שלו על החוטים שהוא מזיז.
אז אני שונאת שכואב לי.
ואני צריכה לראות שמישהי אחרת תהיה מוכנה לקחת את הכאב הזה ממנו במקומי. וזה כואב לא פחות.
מידה 38 בבקשה.
כתובת למשלוח תינתן לרציניים בלבד.
אין כמו קפה של בוקר שמגיע אחרי לילה של כייף עם אהובה שלי
אני מתגעגעת לחבלים שלו. לחבלים שלנו.
געגוע עמוק כזה שלא מפסיק להציק מבפנים.
אני מתגעגעת לחבלים שהוא מחזיק צמוד צמוד וכורך אותם על עורי מתוח מתוח.
געגוע יחודי כזה לריח של חבל על עור.
אני מתגעגעת לחיבוק שלו לפני, לטיזינג שלי תוך כדי ואיך שהעיניים שלנו ננעלות ורק שנינו יחד בעולם.
געגוע לריח הגוף שלו ולמגע השרירים שלו כשהוא מניף אותי בקלילות כלפי מעלה.
אני מתגעגעת לראות במהופך את העולם, איך שהשיער ההפוך נהיה מסך מול כולם.
געגוע להיות שבויה איתו בקסם שלו.
לאהוב זה
לא רק כשהכל ורוד ויפה
גם אם לפעמים הכל קשה.
לאהוב זה
לא רק כשכיף וטוב יחד
גם אם לפעמים יש פחד
לאהוב זה
לא רק לאחוז ידיים חזק ובטוח
גם אם לפעמים הכל עף ברוח
לאהוב זה
לדעת שתמיד תהיה שם בשבילי
לדעת שתמיד אהיה שם בשבילך
תודה אהוב שלי על שאתה מלמד אותי כל יום מחדש אהבה ואת דרכיה💛🖤🤍❤
