הי לכולם, חדש כאן, חדש גם בכתיבה, אשמח לקבל פידבק.
היום הייתה הפעם הראשונה שהלכתי לעבודה בלי 'חֵזִי'. חֵזִי הוא לא מישהו, הוא משהו, יותר נכון משהיא, כך דנה קראה לו, זה הצחיק אותה.
אבל אולי אני מקדים את המאוחר.
לא קראו לה דנה אבל היא התעקשה שאני אקרא לה ככה, "שלא תשכח מי קובעת את הכללים".
לפעמים היא התעקשה שאקרא לה ככה גם בפני אחרים, למרות שגם הם ידעו שזה לא היה השם שלה,
פעמים אחרות היא גם רצתה שאתייחס אליה כאשתי עם אחרים, היה לה מין חיוך נבזי כזה כשהכריחה אותי לעשות את זה.
כמובן שלא היינו נשואים, סתם 'נפלנו' אחד על השני. אני, כי היא הייתי תלוי בה לחלוטין, ממש כישפה אותי.
והיא , היא באמת הייתה 'נופלת' עלי לפעמים, אבל לא בצעקות אלא בשפה פשוטה שקטה ולא משתמעת לשתי פנים
"או שאתה מוריד את 'ליידי' לסיבוב בגינה עכשיו עם ליפסטיק אדום בוהק, או...."
היא לא הייתה צריכה להמשיך לא היה מצב להתנגד, "ואני אדע אם ניגבת בדרך או לא!" והיא ידעה, לא ברור לי איך, אבל היא הייתה יודעת הכל.
והכל בשקט ובנעימות. ידעתי שלא כדאי לי לרמות אותה, אתם מבינים, יום אחד הקדמתי לחזור מהעבודה (חשבתי שנצא לאכול משהו,
פתחו מקום חדש בנמל שכל החבר'ה בעבודה מדברים עליו כבר שבוע), זאת הייתה טעות, אוי איזו טעות....
מצאתי אותה יחפה על השטיח בסלון יושבת ישיבה מזרחית במין סוג של יוגה, אף פעם לא ראיתי אותה ככה.
שאלתי, "הי, מה עושה?", היא הסתובבה אלי והביטה בי במבט שלא ניתן לשכוח הרגשתי צמרמורת בלתי נשלטת,
שמעתי אותה אומרת בקול מוזר של אישה לא מוכרת, "שמות, קושקוש..." , התעלפתי.....
כשקמתי ( דנה אמרה שלקח לה יותר מעשר דקות להעיר אותי) ראיתי שהשתנתי על עצמי, היה לי קר מאוד,
היה כבר אביב אבל הרגשתי קור בלתי נסבל, וכאב קל, כמו עקצוץ קל מתחת למרפק.
"אתה זוכר משהו?" היא שאלה,
"כלום, כלום שיקרתי",
היא נתנה בי מבט ארוך ואמרה - "אתה חושב שאני צריכה כבר להוריד שיער ברגליים?".
הייתי המום, הבנתי שקרה כאן משהו שהיא מנסה להסתיר והיא מנסה להיות קלילה בעניין.
חוץ מזה היא יודעת שאני אוהב אותה ככה, טבעית.
למעשה, הרבה פעמים התחננתי בפניה שלא תגלח את הכוס ואת הרגליים המדהימות שלה, היא הייתה ג'ינג'ית וכל כך אהבתי את הריח שלה.
"מה פתאום, את נראית נהדר", גמגמתי,
"אידיוט! עוד מעט קיץ נראה לך שאני הולכת עם הג'ונגל הזה ככה בביקיני", אמרה, ואז הוסיפה , "אבל אתה, אתה יכול לגלח".
"לא תודה, אני מעדיף ככה, אמרתי לך",
דנה חשבה רגע וכאילו לא שמעה אותי אמרה "יודע מה, כן, תגלח! ואתה יודע מה יקרה אם פעם אחת אתפוס אותך יום אחד עם שיער",
"במחשבה שניה, אל תגלח כל יום, אתה תתרגל, אני אהנה יותר אם תתגלח פעם בשבוע,
ככה יצמחו לך זיפים ותגרבץ כל הזמן".... היא צדקה, זה היה נורא, כל היום הייתי מגרבץ.
זהו זה להפעם, יש עוד פרקי המשך, אם זה מעניין מישהו, אפרסם.