כמה חםםםםם.....המשך החלק הקודם
פעם אחת ניסיתי לרמות, היא ביקשה (כן, היא תמיד אמרה בבקשה)
"תישאר בבקשה בבית עד שהטכנאי של המקרר יבוא, הוא כבר מאחר יותר מארבעים דקות" (היא מיהרה לצאת). אמרתי: "בכיף"
היא פנתה ללכת ואז הסתובבה שוב בחיוך מרושע ; " ושהוא יצלם אותך מתגלח".... (הסבר בהמשך) עכשיו היא ממש פרצה בצחוק.
לא ידעתי מה לעשות, כל זה היה יחסית חדש לי אז, כשרק נפגשנו חשבתי ש.. כן, דנה משונה קצת, אבל לא ידעתי עד כמה.
גם לא היה לי הרבה זמן לחשוב, הוא הגיע אחרי עשר דקות, טיפוס מלוקק שתופס מעצמו,
ניסה ללמד אותי איך עובד המקרר... עניין לי את התחת ( ואז עוד לא הייתי בקטע האנאלי).
לא יכולתי לסבול אותו, היה ברור לי שאין מצב שאני נותן לו לצלם אותי ככה.
הוא הלך ובא, עשה רושם שהוא מורח את הזמן, מחכה למשהו שיקרה, בסוף הודיע שהוא עוזב, שילמתי לו וטרקתי את הדלת אחריו.
פתאום תקפה אותי פניקה בלתי מוסברת, החדר הסתחרר, הלכתי לשתות משהו חם ולבשתי עוד סוודר למרות שבתחזית אמרו שיהיה 'רגיל לעונה'.
במשך חצי שעה לא יכולתי לזוז, ממש הרגשתי שיתוק.
זו לא היה חלום, בקושי יכולתי להרים את הידיים. אחר כך התאוששתי, הורדתי את שני הסוודרים ויצאתי,
כשחיפשתי את המפתחות ראיתי את הפלאפון, ושוב נזכרתי, דנה אמרה...
מיד הלכתי להתגלח, יצאתי לעבודה והשארתי לה פתק בצבע וורוד עליו כתבתי "אוהב אותך מלכת הכאב שלי", והוספתי לב,
לא אוהב את השטויות האלה אבל אני יודע שהיא כן והרגשתי צורך לפייס אותה.
אל תבינו לא נכון היא אהבה אותי, באמת אהבה אותי, אבל בדרך שלה.
באותו יום חזרתי מאוחר מהעבודה, ככה זה הישיבות הארוכות האלה כשלכל הילדים הקרייריסטים האלה יש מה לומר ואז להוסיף על אחרים ו......
קניתי בדרך זר ורדים נכנסתי הביתה בחיוך, "סוף סוף, איזה יום ארוך " אמרתי,
היא עמדה מולי מאחורי הדלת, לא ראיתי בפניה כעס, רק אכזבה, כאילו אין לה ברירה אלא לעשות מה שאכן עשתה.
דנה פקדה - "תמחק את החיוך ותתפשט!" ואז ראתה את הוורדים, "הבאת וורדים אה, חשבת שזה יעשה לי משהו, מה?".
"תקשיב לי טוב", אמרה בקול יציב ושקט, "אני אוהבת אותך, אבל כשאני אומרת משהו אתה מציית, אתה עוד לא יודע מה מחכה לך הערב, היום שלך רק התחיל",
ואז נזכרה בוורדים שוב – "גם לזה יהיה שימוש", אמרה ולקחה את הפלאפון שלה.
היא חייגה מספר ואז הפסיקה – "אתה עדיין לבוש? טוב אני אפשיט אותך", לא יכולתי לזוז.
לא זוכר מה קרה שם אבל לאחר כמה דקות התעוררתי עירום, רועד מקור קשור בכל הגוף.
היא חזרה לטלפון שלה – "תבוא עכשיו.." הקול בצד השני ניסה לומר משהו, "עכשיו אמרתי! ותזכור גם איך לבוא" צחקה, "עוד טמבל...".
עד לפעם הבאה......