רק את הקצה...

נראה לי זה קרה רק שהייתי בן 16 שעוד היינו חבורת בנים שרק מפנטזים על מגע ולא של היד שלנו. 

כמעט וגם היא באה לאותה מסיבה, יכל להיות מבדר. 

את החרמנות שיש לי בתקופה האחרונה ושאני חייב להרגיע אותה זה נושא עצוב בפני עצמו. אבל עכשיו אחרי המסיבה אני רגיל להגיע הביתה ולהתחיל  את המסיבה הקטנה והאיכותית שלנו. מוזר לי מאוד.

אבל כמו כל שינוי ובמיוחד שינוי דרמטי שכזה בחיי. יש לצפות לרגעים רבים מוזרים ולא טבעיים לנו בכלל, זו הדרך היחידה להתפתחות המתרחשת. 

אוהב אותך אתכן 

שבת שלום

למילה סליחה יש אפס משמעות שההרס הוא כ"כ גדול.

מתגעגע מאוד לימים אחרים.... 

יש רגעים כאלה בחיים שמגיע אליך מסר, אולי בהודעה אולי שיחת טלפון אימייל זה לא ממש משנה איך אבל זה בטוח משנה חיים.
חוויתי כמה כאלו במהלך חיי אז אפשר כבר לדעת איזה מסר ישאר לנצח ואיזה יתפוגג לו עם הזמן.
מסר שכזה יש לו בדרך כלל שתי אפשרויות בלבד.
מוריד אותך הכי נמוך שיש, כזה ששנים אחרי עוד תאמר לעצמך... מה היה קורה אם לא הייתי מקבל אותו וחיי היו ממשיכים להתנהל כאילו והוא לא קרה. במבחן המציאות זה לא מחזיק 🤷
אבל לפעמים ובאמת במקרים נדירים, המסר הזה מעיף אותך לעולם שלא ידעת שקיים אפילו, אתה מגלה כמה כוח יש לתחושת ההצלחה, ההגשמה וכמה היא ממכרת אותה התחושה. זה נפלא, אתם חייבים לנסות את זה.
לעיניינו, לצערי אתמול הגיע אלי אחד כזה מהאפשרות הראשונה. כזה שלא חשבתי שאקבל אף פעם אבל הוא הגיע והוא שלי והוא בגללי!
אני לא ממש יודע לאן אגיע לאחר שהוא פורסם ברחובות העיר, אבל אני מאוד מקווה לטוב לכל הנוגעים בדבר, לכולנו מגיע!