לפני חודשיים. 21 בספטמבר 2024 בשעה 6:01
נראה לי זה קרה רק שהייתי בן 16 שעוד היינו חבורת בנים שרק מפנטזים על מגע ולא של היד שלנו.
כמעט וגם היא באה לאותה מסיבה, יכל להיות מבדר.
את החרמנות שיש לי בתקופה האחרונה ושאני חייב להרגיע אותה זה נושא עצוב בפני עצמו. אבל עכשיו אחרי המסיבה אני רגיל להגיע הביתה ולהתחיל את המסיבה הקטנה והאיכותית שלנו. מוזר לי מאוד.
אבל כמו כל שינוי ובמיוחד שינוי דרמטי שכזה בחיי. יש לצפות לרגעים רבים מוזרים ולא טבעיים לנו בכלל, זו הדרך היחידה להתפתחות המתרחשת.
אוהב אותך אתכן
שבת שלום