העירום של הנפש

ממש כמעט זה קרה..
חזרתי בי "בדקה ה-90" אבל ממש.
אחר כך חשבתי שטעיתי שחזרתי בי.
עכשיו אני לא יודע מה לחשוב.

אפשר לקבל את הבייגלה שמעל הראש שלך?


והנה הסיפור:
מה שפורסם עד עכשיו - http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=314829&blog_id=14295

והסיום:

ואת, שומע אותך ממלמלת משהו
"אדוני, בבקשה תזיין אותי, אדוני. תכניס אותו אדוני. אני זונה נימפומנית שכל כך רוצה את הזין שלך בתוכי אדוני.
אני מתחננת אדוני בבקשה תכניס אותו"
ואני ממשיך לשחק. יודע כמה זה מחרמן אותך.
ואת ממשיכה למלמל. להתחנן.
ואז, באחת, נכנס עמוק. חזק. בעוצמה.
"כןןןןןן אדוני" את צועקת גונחת ונאנחת.
מזיין אותך כמו שאת אוהבת. כמו שאני אוהב.
מזיין אותך עמוק וחזק. גומר בתוכך פעם אחת.
וממשיך לזיין את הכוס המגורה הזה.
"אדוני, אני עומדת לגמור, אפשר בבקשה אדוני?"
ואני מסרב. לא היום אני אומר.
רואה כמה את מתאמצת, מחזיקה את עצמך. כיף.
מזיין אותך יותר עמוק. יותר חזק.
ואת שוב מתחננת לגמור.
"אני לא יכולה להתאפק אדוני" מייללת.
"לא, זנזונת"
ממשיך לזיין. גומר בתוכך שוב.
ואת עדיין מתאמצת. לא יכולה להחזיק את עצמך.
תוקע אותו עוד כמה פעמים עמוק.
"תגמרי זונה קטנה שלי"
ואת, בהשפרצה מטורפת וצעקות עונג, רועדת, מסופקת,
גומרת כל כך חזק. ואני מאושר.
מחוייך אני מוריד ממך את כיסוי העיניים, אטמי האוזניים ומשחרר את האזיקים.
שרירי הידיים שלך תפוסים וכואבים, מה שלא מונע ממך לחבק אותי חזק חזק.
את מנסה לדבר, לומר משהו, ואני שם אצבע על השפתיים שלך.
"שששש.. עוד לא זנזונת שלי. תהני מהרגע"
את מתאוששת לאט. אני מחבק ומנשק אותך.
מלטף את הפנים והשיער.
יודע כמה את צריכה את זה. כמה את אוהבת את זה.
לאחר כמה דקות אנחנו קמים. מקלחת משותפת.
אני כל כך אוהב שאת חופפת לי. אני תמיד אוהב שאת משחקת לי בשיער.
מנגבים אחד את השניה ואני מרים אותך למיטה.
נופלים עליה. מחובקים. מלטפים אחד את השניה, מתנשקים.
"תודה אדוני. הפתעת אותי אדוני וזה היה כל כך טוב"
"הפתעתי גם את עצמי מאמי שלי :)"
"אני אוהבת אותך אדוני שלי"
"גם אני אוהב אותך זנזונת יפה שלי"