החלק הראשון:
http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=339203&blog_id=14295
שעה עוברת, ניגשתי לסיים את ענייני היום.
השעה בערך 18:00, הרנ"ג שלי כהרגלו קורא לי והתקליט חוזר על עצמו:
"אורון! אתה מעכב אותי"
"אני נשאר בבסיס היום, הרס"ר" עניתי. (כן, מפאת כבודו תמיד קראתי לו הרס"ר ולא בשמו)
הוא שאל מה נשתנה? עניתי ש"רמה א', קצת דוגמה אישית הרס"ר" חייכתי ונפרדנו לשלום.
היא, כך אני מניח ניגשה להשתפצ"ר.
כשסיימתי ניגשתי לתא המעצר,
טורק את הדלת.
היא על 4, שיערה אסוף,
בודק אותה בדקדקנות, והיא, מהפחד עמדה בשלמות.
גילוח מושלם, שיערה מתוח ומהודק.
מושך אותה מהשיער, מרים בעוצמה, היא נעמדת.
מרים את ידיה ואוזק אותה לסורגי החלון הגבוה של תא המעצר.
קצות אצבעותיה נוגעות-לא נוגעות ברצפה.
מפשק את רגליה וקושר אותן, מעסה את גופה האלוהי.
מתמקד בכוס שלה. הוא יבש. היא לא רגילה למצב הזה.
"מפחדת, כלבה?" שאלתי.
והיא רק הנהנה בראש. ההלם שלה מוחלט. גם היא לא רגילה שאני כזה.
מעניין כמה אנשים בבסיס ידעו על הסיפור הזה מחר במסדר הבוקר.
וכך מתחילות להן הצלפות השוט, החגורה, סטירות.
ניגש לעטר את גופה. אטבים, מצבטים.
היא מנסה להתנגד ללא הצלחה יתרה,
מנסה לצעוק ואני מחייך. תא המעצר רחוק. איש לא ישמע.
"תתנגדי, תחזיקי את עצמך, וזה יהיה קשה, כלבה. תשתחררי, תרפי. כדאי לך" אני מצווה עליה.
והיא מתחילה להבין שכדאי לה להרפות, לעבור את השלוש שעות הללו בכיף.
וכך במשך שעה אני מעטר את גופה בסימני הצלפות, ספאנק, סטירות.
שם לה אבטים ותולש אותם, שם לה מצבטים עם משקולות ושדיה הזקופים נופלים.
"עברת שליש כלבה" אני אומר תוך הצצה לשעון, "הזמן טס שנהנים" מגחך,
ושואל אותה כמה זמן היא בלי סקס. שבועיים היא עונה.
החלטתי לשחק לה קצת בגמירה.
בודק את הכוס שלה והוא רטוב כל כך.
מנגב את היד שלי על פניה.. "תרגישי את הכוס שלך כלבה מיוחמת",
שואל אם אי פעם מישהו ירד לה, מופתע מהתשובה השלילית
ויורד לה. מצווה עליה שהיא לא גומרת ללא רשות.
וכך לאחר עבודה של 10 דקות זריזות הגמירה שלה בפתח.
היא מתחילה להאנח במרווחים קצרים יותר ובקול חזק יותר.
שואל אם היא עומדת לגמור. "כן.., כן.., כן.. אדוני"
היא עונה תוך שהיא מחזיקה את עצמה ואני מרגיש על לשוני את התכווצויותיה.
ממשיך עם הלשון, בפנים, על שפתי הכוס שלה, ועדיין לא נותן לה לגמור.
היא גונחת וזה יותר מחרמן אותי. מדרבן אותי להמשיך לרדת לה מבלי לתת לה לגמור.
עוצר לרגע, מצווה עליה לעצום את עיניה, והיא מצייתת.
בידי אני לוקח חופן גדול של סוכריות קופצות, מכניס לפה וחוזר לכוס שלה.
דוחק עם הלשון את הסוכריות הקופצות עמוק לבפנים, והיא עדיין קשורה,
מתפתלת בהנאה, ומחזיקה את עצמה חזק לא לגמור.
וכך חצי שעה של ירידה אינטנסיבית, ואני עוצר.
היא בהלם מוחלט, לא מבינה למה הפסקתי.
מסמן לה לא לדבר, מוריד את המדים מעלי, נצמד אליה קרוב קרוב
מחרמן אותה.
היא נאנחת, גונחת, ורואה עליה שהיא מאוכזבת שלא קיבלה את האישור המיוחל לגמור.
אני מקרב את הזין שלי לשפת הכוס שלה, מחליק אותו לכיוון, היא צמאה אליו, מנסה במרווח התנועה הצר שלה להשחיל אותו.
סטירה ניחתת על לחיה, ואני מושך את המצבטים שעל פיטמותיה.
"סליחה אדוני" היא מתחנחנת. נכנסה די מהר למשחק הסוררת.
מביט בשעון, הזמן נוקף. נשארה עוד פחות משעה.
אני ממשיך להתחרמן איתה, לשגע אותה.
היא מיוחמת. נראה ששבועיים ללא סקס זה יותר מידי זמן בעבורה.
כשנשארת חצי שעה אני מתיר אותה מהקשירות, נשכב על המיטה של תא המעצר.
"יש לך בדיוק 20 דקות לענג אותי ותשמרי את הזין שלי מחוץ לטווח הכוס שלך"
היא מצייתת, ומתחילה במלאכה. היא מכירה אותה טוב.
20 דקות חלומיות של מציצות, גמירות, ליקוקים, פינוקים עברו,
ואני תופס אותה, הופך אותה ועכשיו אני מעליה, מגביל את תנועתה,
ובחדירה חזקה ומפתיעה נכנס לה עמוק לכוס.
היא צורחת, נראה שחיכתה לזה.
תוך כדי שאני מזיין אותה, מזכיר לה לא לגמור.
היא מתאכזבת.
גמרתי עוד פעמיים, המשכתי לזיין אותה, מרגיש אותה נאבקת בעצמה.
מתחיל לספור לאחור.
9..
8..
7.....
2..
1..
תגמרי, אני אומר, הזין שלי בתוכה ואחרי כמה שניות מוציא אותו,
ורואה אותה משפריצה לכל כיוון. צורחת, נאנחת, מתפרקת.
3 שעות חלפו. היא בספייס מטורף. לא רגילה שמישהו שולט עליה, בטח לא על גמירותיה.
מתקרב אליה, מוריד את הגומיה משיערה ומלטף אותה.
מחבק אותה.
מרגיע אותה.
כמה דקות אחרי, מתלבשים, היא מודה לי.
שואל אותה אם היא רוצה לצאת מחר לאפטר יחד איתי
"כן, אדוני!!" היא מתלהבת.
"את פטורה ממסדר הבוקר מחר. ב9:00 את מתייצבת במשרד שלי. לפני האפטר יש לך מסדר.
מסדר ניקיון על תא המעצר. תראי כמה בלגן עשית פה, כלבה".
משחרר אותה לישון. "לילה טוב זנזונת".
נשיקה קלילה על השפתיים "לילה טוב, אדוני שלי"
עוד יום שגרתי של פיקוח משמעתי
נגמר לו.
-------------------------------------------------------------------------------
***הבהרה***
עם כל סיפורי ניצול המרות של מי משוטרי המשטרה,
ועם סיפורי משפטי השדה בחטיבת כפיר,
אני מבהיר שהסיפור הזה הוא פרי דמיוני,
לא קרה מעולם במציאות.
