Sweet surrender

זה נורא מעניין איך כל אחד או אחת רואה את המציות.
זה כאילו, לוקחים סיטואציה ומפרשים אותו ככה שזה יתאים לעולם האישי שלהם בלבד.
מאת הם האנשים שיכולים להיות חלק ממשו ינטגארלי ולהבין ולקבל את האמת שכל אחד שמעורב.
אני מרחמת אל כל אלה שבוחרים תמיד לשחק את תפקיד הקורבן במציות שלהם.
פעם גם אני הייתי ככה. קורבן נצחי. הכל נעשה לי וחייתי חסת אונים, חסרת ביטחון, חסרת עמוד שדרה.
לפני כמה שנים עשיתי החלטה משמועתי בחיים שלי.
החלטתי שלשחק את הקורבן שירת אותי בנאמנות שנים רבות. לא עוד. אני כבר לא הייתי זקוקה לתפקיד הזה יותר.
נכנסתי עמוק עמוק בתוך הנפש וראיתי את הסרט של החיים שלי. כמה גואל נפש חוויתי. כמה התעללות פיסי ורגשי טעמתי. כמה ניצול, רוע, ורצח נפש חייתי.
אבל למרבה העפתה שלי היה שם עוד משהו. ראיתי שלאורך כל הדרך לא הייתי טלית שכולו תכלת. שגם לי היה השפעה חזקה אל כל משקרה לי. והכי קשה מכל ראיתי שגם אני פגעתי קשות באנשים שסובבו אותי בחיים.
וואו זה היה קשה לקבל. שאני גם מסוגלת להשפיע אל הגורל שלי . שלא הכל "נעשה " לי. אני הייתי חלק אקטיבי רוב הזמן בנעשה.
ואפילו הגעתי למסקנה שהאונס הקבוצתי שעברתי היה כדור שלג של משהו שהתחלתי.
סוף כל סוף בגיל שלושים ושלוש למדתי מה זה שליטה אל החיים שלי.
ומאז... הדרך ארוכה ומפותלת, אני נופל וקם , נופל וקם.
אני מצליחה לראות את החיים אל מסך רחב. אני תמיד לוקחת אחריות אל מה שאני גורמת לטוב ולרע.
אני מנסה להבין למה דברים קורים בחיים שלי. אם נעשה לי עוול אז אני נכנסת לנעליים של העושה.
מנשה להבין את הראש שלהם או מאיפה הם פועלו.
כמה משקל עודף הורדתי מהכתפיים שלי באותו תקופת מאפך בחיים שלי.
קברתי את הקורבן המכביד ונשארתי קלילה. יותר מבינה אנשים, והרבה יותר מבינה את עצמי.
אגב לכל השינוים האלה היו אנשים שלויו אותי לאורך כל הדרך.
חברים קרובים בלב ובנפש, פסיכולוג חד, וגם תרופות אפילו.
אז אם שאלתם או דאגתם לי שאני לא מקבלת עזרה, הסירו דאגה מליבכם.
הכל דבש.
עוזרים לי, אני עוזרת לאחרים והכי הכי אני עוזרת לעצמי.
אני חייה את חיים שלי הכי אמיתי שאפשר. בלי בולשיט, בלי קורבנות, ובלי חרטות.
אמת תמיד.
לטוב ולרע


Non!
Rien de rien...
Non!
Je ne regrette rien
Ni le bien
Qu’on m’a fait,
Ni le mal,
Tout ça m’est bien égal!
Non!
Rien de rien...
Non!

C’est payé,
Balayé,
Oublié,
Je me fous du passé!
Avec me souvenirs
J’ai allumé le feu,
Mes chagrins, mes plaisirs,
Je n’ai plus besoin d’eux!

Balayé les amours,
Avec leurs trémolos,
Balayés pour toujours
Je repars à zéro...

Non!
Rien de rien...
Non!
Je ne regrette rien
Ni le bien
Qu’on m’a fait,
Ni le mal,
Tout ça m’est bien égal!
Non!
Rien de rien...
Non!

Car ma vie,
Car mes joies,
Aujourd’hui,
Ça commence avec toi!