אז עליתי לתיכון.
האמת שבין הבלוג הקודם לתיכון התרחש אירוע מכונן בחיי. אחד שאפילו ממש קשור ורלוונטי לכדור השלג שלי והפסיכולוגית העתידית שלי אף תטען שאולי הוא זה שהתחיל אותו. אבל אנחנו עדיין רק בתחילת הקשר שלנו אני ואתם, לא כך? אז בינתיים יש דברים שהשתיקה יפה להם. אתם יודעים מה? אולי אפילו עדיף ככה. הרי אני הבנתי את מלוא המשקל של אותו אירוע מכונן רק בחלוף שנים רבות. תישארו מעט בחשכה ותוכלו להתחבר לוורשיפ המתבגרת כפי שראתה את העולם אז.
זוכרים את הצפרדע? לאחר שנה איתו השתעממתי. רציתי לטעום עוד ממה שיש לעולם להציע ובפעם הראשונה שברתי למישהו את הלב. עד היום אני זוכרת את הדרך הביתה מביתו, את הבכי והעלבון שלו ואת תחושת האשמה שסחבתי איתי. טוב, לפחות לכמה שעות, כי האמת שלאחר חודש כבר נכנסתי לזוגיות חדשה. באמצע כיתה י', גיל 16, הכרתי את קראטה קיד. היה לו שיער ארוך בלונדיני אסוף בקוקו, חצ'קונים מפה ועד הודעה חדשה וגוף של אל יווני. צללנו לתוך זוגיות כזו עם שמות חיבה קיטשים ולבבות שחוגגים כל חודש ביחד. היינו מהילדים "המוזרים" ונהנו להיות מוזרים. ביחד. מה לא עשינו ביחד? טרפנו את העולם, או לפחות ככה זה הרגיש וגם בין הסדינים החוויות הלכו והצטברו. כשקראטה קיד התוודה בפניי שהוא נמשך גם לבנים, מיד תיקפתי בפניו שזה בסדר גמור מבחינתי והצעתי לדחוף לו אצבע לתחת. כי למה לא? אני הרי פתוחה ומתקדמת. אני בוגרת ומנוסה. מאצבע בתחת התקדמנו לאנאלי שכן זה הוא הכיוון הטבעי של מיניות בגיל 16 כמובן. כשמסביבי חברות דיברו על נשיקה ראשונה ומתי הן יאבדו את הבתולים, אני קיבלתי בתחת בשירותים של הקניון (excuse my French). לאחר שנה וקצת, גם מה שנראה בזמנו סיפור אהבת חיי, נגמר כלא היה. לב שבור מספר שתיים.
אז מה עכשיו? איפה אחווה עוד? ב10 חודשים הבאים, מבלי לשים לב, גידלתי בתוכי מפלצת סקס קטנה. לא משנה כמה האכלתי אותה היא עדיין הייתה רעבה. אז היה את הבחור שעבד בעמדה של הרב קו שלקח אותי להפגנה הראשונה שלי ואחר כך לבית שלו. היה את החייל מרמת הגולן שבא במיוחד למרכז כדי "לראות סרט" שנגמר במחיאות כפיים סוערות. היה את הבסיסט בן ה-30 ש"לא שוכב עם קטינות", אז רק ירדתי לו. אתם מבינים איזה מגניבה הייתי. אחרי כל "חווייה" מיד סיפרתי בהתרגשות עצומה לחברות שלי. נהניתי מהמעמד של "אחת שיודעת". זוכרים את החברה שלי שאיתה הייתי לסבית לדקה וחצי? אז בתקופה הזאת עשינו את השלישייה הראשונה שלנו. אותו בחור בר מזל לא ידע למה מגיע לו כל הטוב הזה. אחריו הגיעו עוד כמה בחורים ממוצעים שנפלו בחיקם (ועל איבר מינם) שתי מתבגרות חרמניות שרוצות לעשות מופע כמו בפורנו.
מה את עפה אתם חושבים? כולה חיי מין של מתבגרת. הכדור עוד מתגלגל.
את אדון שניצל הכרתי בכנרת. שניצל כי הוא היה דפוק והיה במה לתפוס. למקרה ותהיתם. אני הייתי בת 17 וחצי והוא בן 25. חייל משוחרר, בן קיבוץ, בן טובים....בן זונה. אבל זה כבר לפוסט אחר. עליתי לכנרת עם חברה ויצאנו לבר של הקיבוץ שם פגשנו את שניצל וחבריו. הם היו כלכך מגניבים! מדליקים! אולי היום ילדות בטיקטוק יקראו לזה "וייב". שתינו ושתינו, הלכנו לשחייה בעירום בכנרת וכמובן שהגענו לחדר של אחד מהם. 3 גברים, אני והחברה. מישהו העביר לי שאכטה ועישנתי בלי לחשוב פעמיים. אני מספרת לכם על כדור השלג מנקודת מבט מינית אבל תהיו בטוחים שבמפולת שנוצרה נגררתי לעישון סיגריות, מריחואנה והברזות מבית הספר. חזרה לכנרת- מהר מאוד הראש הסתובב לי ושכבתי על המיטה. התחבקנו. לא יודעת מי זה "אנחנו" שהתחבקנו אבל הרגשתי הרבה ידיים נעימות. אחסוך מכם את התיאור של מה שקרה שם, בעצם אני חוסכת גם לעצמי, אבל הלילה נגמר ברביעייה. אני ועוד שלושה גברים. ופוסטינור. אוי כמה שהתרברבתי! מינימום כוכבת פורנו. וורשיפ גריי. המשכתי להיפגש עם אדון שניצל בחודשים שאחרי. לקחתי להורים את האוטו, אמרתי להם שאני נוסעת לחברה והצפנתי על כביש 4. אני נתתי לו סקס והוא נתן לי חשיש. סחר הוגן.
10 חודשים מופרעים ומופקרים הגיעו לכדי סיום כשהכרתי את האומן שלי. אהבתי הראשונה. האמת שהכרנו עוד לפני. האומן שלי היה נמוך ממני בראש וחצי ולשנינו לא היה אכפת. בני נוער מפגרים שופטים את כולם אבל אנחנו היינו בשלנו. האומן שלי מיתן אותי. הוא עטף אותי בחיוכים וחוסר שיפוטיות, בקבלה והומור, בחיבוקים ובאותנטיות. בחברות בלי מסכות. הוא היה כמו רשת הצלה שהאטה את כדור השלג. אבל הבעיה היא תמיד במינונים אצלי. ההאטה שלו גרמה לעצירה מוחלטת. סקס? איכסה. ממני והלאה. חודשים של יובש, של התכווצות שהוא נוגע בי, של חוסר עניין בסקס. הוא לא הבין מה קורה איתי והאמת שגם אני לא. בעתיד עוד אפענח פה דפוס שיחזור על עצמו. אם תישארו איתי בהמשך אולי גם אתם תבינו.
אז התחלתי בשליטה, התגלגלתי למהומה ונעצרתי בחריקה. לאן עוד זה ימשיך?
הסיפור שלי ממשיך בצבא. וורשיפ החיילת האמיצה.
To be continued...
