יצאנו לדייט, הוא אסף אותי הציג את עצמו בשם "איתן" אני עונה "ענבל".
אני מובכת והוא מובך, איך מתחילים עם מישהי/ו מוכר כל כך?!
מתחילים לשחק בקצת שאלות, אני רואה בזוית העין את היד שבאה באופן אוטומטי להישלח לרגל שלי ליד ידית ההילוכים, ממש רואה את האצבעות המדגדגות.
מגיעים לקולנוע, אני מציעה בירה ושכטה לפני הסרט, הוא זורם, כבר הבין שנכשל במשחק השאלות ובניית הסיפור אבל מחזיק את הדמות קרוב אליו כי הוא יודע עד כמה זה חשוב לי...
יושבים בבאר, קצת צמודים , כבר אחרי צייסר אחד ואני צוחקת עליו כמו תמיד " ככה אתה מתחיל עם בחורות?!" לא מפליא אותי יותר מידי...
הוא שמנסה הכל כוחו להישאר מרוכז נוכח המחשוף המאוד נדיב שלי, והחצאית עם השסע העמוק שמשאירה מלא מקום לדמיון, מנסה לגלגל איתי שיחה שברקע גברים קטנים וקולניים מידי.
נכנסים לסרט והרגליים שלי כבר סופית מוצאות את עצמן מושתות לקראתו, מתמסרות לאצבעותיו. הוא כל כך ביישן וחמוד שהוא באמת נשאר צמוד לדמות ולא מנסה לעשות איתי דברים שובבים בסרט... אולי היינו יותר מרוכזים ממה שחשבתי. היה שלב שהיד שלו עלתה לכיוון השסע שנפתח אבל לא... הוא רק עזר לי לשמור על צניעותי.. ואני חושבת לעצמי " אבל הוא יודע שאני לא צנועה...חחח"
יוצאים מהסרט וחוזרים לעוד סיבוב בבר, נסיון ניסף לפיתוח הדמויות והמשחק... מוצאים את עצמנו משתכרים עם הברמן הגמד ובעיקר סובלים מהאווירה.
אני מהרהרת בתרגיל הזה עוד כמה ימים אחרי, היה לי מוזר להיות מישהי אחרת, שם שונה, סיפור חיים שונה, תכונות אופי שונות שאני רוצה יותר או פחות, נועזת יותר או פחות, אבל אני אוהבת בסופו של דבר להיות הכי אני.
אנחנו כמובן מסיימים את הערב הזה אצלו בחיבור שהוא 100% אנחנו.
בבוקר למחרת אני מתעוררת במיטה עם הבחור שלי שמפזר לי נשיקות קטנות על הנמשים...עשרות קטנות של נשיקות, שהן כולן בגללי ובשבילי ואני יודעת שאני הכי במקום הנכון שלי בעולם. 😊😊😊
עד הפעם הבאה... שלוליות...😘😘😘