משהו משתנה באוויר, אולי זה התחושה של החורף שהולך ונפרד מאיתנו...
קמתי בבוקר עם מטרה לנקות את הבית, והפרס שלי- לקבל ליקוק עמוק במחסן.
המשימה- לסיים את הבית לפני שהלקקן מגיע.
בר המזל הזוכה? - אפשר לומר שהוא אורח חוזר, לסיפור שלנו הוא כבאי.
הכבאי שלי שולח הודעה, אני מסיימת זריז עם השטיפה של הבית, מכינה לי קפה של בוקר ויורדת למחסן לקבלת הפרס.
הכבאי יושב בפינת הישיבה, ממתין בסבלנות, מלא פועלים מסביב שעובדים על הבניין לידי.. ואנחנו, הולכים למחסן.
נכנסים למחסן, הוא ממקם את הכיסא בשבילי, בשבילו , הרי בשביל זה הוא הגיע. הוא משיל מעלי את המכנסיים ללא התחתונים ובלי המתנה מיותרת דוחף את הראש שלו לכוס החלק והחם שלי. אני כבר רטובה ומטפטפת מהסיטואציה אבל הוא מעלה את זה לרמות אחרות.
תוך רגע הכבאי שלי על הברכיים ,בלבוש מלא , עם כל הכוס שלי על הפנים שלו. הוא לא יודע את עצמו מרוב טוב, כמו ילד בחנות ממתקים. ואז הוא מגלה את החור של התחת שלי.
זהו, כאן הוא נכבש סופית. החיבור בין הלשון שלו לחור התחת שלי כאילו נועדו אחד לשניה. הכבאי מלקק אותי לעומק, נוהם מעונג, דוחף לי אצבעות לכוס, מפמפם אותי, מטריף אותי.
אני מסתובבת על הכיסא עם הפנים אל הכבאי ושולפת את השדיים שלי מהטופ הלוחץ. אני חרמנית ממש שהפטמות ממש בולטות ורגישות. וככה אני רואה אותו מציץ עלי עם העיניים הקטנות שלו מלמטה עם הכוס על הפה שלו תוך כדי שהוא מלקק לי את הדגדגן עם הלשון ועם אצבעות עמוק בכוס שלי, הוא רואה אותי מענגת את עצמי עם הפיטמות. וואוו שמיעת הנהמות שלו של החרמנות...
הוא מתרומם אלי מתחנן, אני יכול להוריד מכנסיים ולגמור עליך? ... אחחח איך אני אוהבת את הנזקקות הזאת, כמה היא מחרמנת אותי השליטה הזאת על הגמירה שלך. "אתה יכול לגמור בתחתונים היום" אני אומרת ומסתובבת מפנה לו שוב את הישבן הלבן והמתוק שלי לליקוקו העמוק.
הוא מתיישב עם הפנים בתחת שלי ועם הזין שלו על הרגליים שלי. אני מרגישה אותו זקור ומתרגש, עומד חזק בתוך המכנסיים, אבל הוא לא יוצא מהמכנס.
הוא מפשק לי את הישבן עם הידיים מוציא לי עוד את הישבן אליו ומתחיל להחדיר את הלשון שלו עמוק עמוק. "וואו איזה תחת מדהים ומתוק יש לך" הכבאי ממלמל תוך כדי בהתרגשות ודוחף שוב אצבעות לכוס הרטוב שלי. אני שומעת ההתרגשות שלו עולה ודוחפת לו את הראש עמוק יותר לתחת שלי ומרגישה אותו גומר בתחתונים עם הרגליים שלי על הזין שלו.
הוא מתבייש, לא יודע איך ממשיכים מכאן. אני מתלבשת, הוא כבר לבוש. יוצאים, הוא שותה כוס מים קרים. חיבוק ונפרדים לשלום.
הוא הולך ואני רואה את הקבלן של הבניין החדש מסתקרן מה קורא כאן...
מעניין מה יהיה ההמשך....
עד אז, שלוליות... 😘😘😘