אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא רק בלונדינית

ברדק-לולי. פושעת בחסד עליון.
לפני 18 שנים. 29 ביוני 2006 בשעה 16:24

רוצה לצעוק ,
את קולותיי ישמעו כולם ,
ביבשה באוויר - בכל בעולם ,
קולי יהדהד באלפי תווים וצלילים ,
לא תדעו אם שיר , תפילה או סתם מילים .

כל כך הרבה רוצה לומר ,
מילותיי ניבלעות , אחכה למחר ,


מצאתי אותו ואבד לי , אוצר .



לפני 18 שנים. 27 ביוני 2006 בשעה 18:18

בשפה המקצועית אמרו לי :
" יישארו סימנים אדומים , יום יומיים זה עובר , זה שום דבר " ...

בשפת המציאות הנוסח השתנה :
" יש לך סימנים שחורים , שבוע שבועיים זה יעבור ,
בנתיים תקבעי קצת את הטוסיק , כל תזוזה , תעלה בכאב ... " .

מישהו שוב דילג על אדום וכחול ,
וזה מדגדג לי ...

אוח כמה שזה נעים... }{




לפני 18 שנים. 27 ביוני 2006 בשעה 7:26

זה מוזר ,
קמתי מלאת געגועים ,

מחפשת לנשום שוב ,
את הריח , אותך ...
מחפשת את החיבוק החם ,
העוטף, עם גופך ...
מחפשת את החיוך ה"רשעי" ,
הצחוק המיוחד שלך .
מתמלאת באושר שיודעת שטוב לך .

הטוסיק עוד מרגיש, בליטוף , בכאב , בידך ...

מיתגעגעת כל כך ,
וזה מוזר ,
בזכותך גיליתי עולם מסובך ומאושר ,
היית לצידי תמיד , דאגת לכל דבר ,
האושר שלי אלייך עם קשרים מחובר ,
האושר שלך אל ליבי ניכנס וחדר ,
והנה העיקר ,
אני אוהבת אותך יותר מכל דבר ,

בין ימים קשים לטובים ,
מבטיחה להיות לצידך בכל עת ,
שלך לעולמים ,
אתמול , וכעת .

שלך , לולי .

לפני 18 שנים. 26 ביוני 2006 בשעה 13:52

זה מדגדג לי ,
שאתה עושה לי ,
זה מגרה לי ,
שאתה מלטף לי ,
זה יפה ונעים לי ,
הסימנים האלו ,
זה מחייך לי ,
שאתה קצת מיתרגז,
זה מאושר לי,
שאתה צוחק ,


זה כל כך מרגיש לי ...
כל כך כייף ונכון .

וזה מצחיק לי ,
לראות אותך ,
מלמד אותי ,
את "חוקי השליטה" ...

אני בכלל לא רוצה ללמוד ,
כל כך טוב לי במקום שלי ,
אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי ,
אלף שוטרים לא יצליחו להזיז אותי ממקומי ,

לרגלייך . אדוני .







לפני 18 שנים. 23 ביוני 2006 בשעה 16:48

- " את תגיעי בשעה 9 וחצי בדיוק!
יש לך מקום לאחר , הטווח הוא 10 דקות ,
אני ממליץ לך בחום שלא תתני לי לחכות ,
מעבר לכך , היום אנחנו הולכים לדבר ,
את תוציאי את השדים , ואני אירה בהם אחד אחד ,
אוהב אותך כלבונת , ניתראה " .

מחייכת לעצמי , ממלמלת את המילים שלו ...
"אל תתני לי לחכות " ... מה תעשה לי ? תעניש אותי ...?

יורד הערב ,
מיתארגנת , מיתקלחת לי לאט , מיתלבשת ,
צופה מעט בטלוויזיה , המחוג מתקתק , מיתקדם ...
כבר 21:20 , עולה על האוטו , מתניעה , נוסעת .


21:39 , אני נימצאת 3 רמזורים ממנו ,
ושיחת הטלפון מגיעה ...
-" יש לך 60 שניות כלבונת , את תגיעי ?" ...
אממ , הנה מאסטר , אני כבר פה , זה הרמזורים , כולם אדומים!!
- " רמזורים אדומים אה ? ... בואי , אני מחכה לך , איהיה יצירתי עבורך ".

21:47 , הגעתי !
יורדת מהאוטו , רצה מהר לכיוון המפגש , דלת נעולה .
מחייכת , נבוכה ... מהרהרת לעצמי , הוא הלך ? ... זה העונש ? ...
מיתקשרת אליו , " מאסטר אני פה " ...
והנה המנעול מיסתובב , דלת ניפתחת , נירגעתי!

הוא מחייך ,
" מאסטר ... אני מיצטערת , אבל ידעתי שזה יקרה , רק בגלל שאמרת שלא אאחר ,
איחרתי , אני לא אשמה , וחוץ מיזה , איתגר וסיקרן אותי לראות מה יקרה ..."
- " זה בסדר בייבי ... אני הולך להינות מיזה , בואי תיתפשטי " .

ניכנסת לחדר , החדר ניראה באופן שונה , מסודר ,
הוא מתיישב על הכיסא , הכין לי ספוג שלא אשב על הריצפה ,
(כלבה משוקולוד )
מורידה את הבגדים מהר מהר ,
ניכנסת בין רגליו , מיתכרבלת .

" כן ילדה שלי , אני מקשיב ... "

מיתבלבלות לי המילים , בבית סידרתי אותן ,
ידעתי מה אני הולכת להגיד , אני נישבעת!!!,
ועכשיו , בקושי מוציאה הגה מהפה ,
אני שומרת על הדמעות , שלא יפרצו ,
ממלמלת מילה או שתיים , עוברת למשפטים שלמים ,
הוא מחבק , מקשיב , מבין , מבקש שאוציא ,
מבטיח לשמור , מנסה להסביר , אלו הרגעים היפים שלנו .

" סיימת ..? יש עוד משהו ? ... "
- לא מאסטר .
" את בטוחה ... ? "
- כן מאסטר!

" מצויין , אז אפשר להתחיל ! , קומי!!! ".

" הכל כאן מוכן עבורך , ביקשת יצירתי ..? קיבלת . "
הוא קושר אותי למין דבר לא מוגדר , מין מעמד , עשוי ברזל , מלא בחורים בצורת רבועים ,
ידיי קשורות לצדדים , גופי וראשי ניקשרים עם חבל בין חורי המעמד ,
צמודה היטב , רגליי מונחות על רגליי הדבר הזה,
מחייכת לעצמי, הוא בהחלט יצירתי , ואני בהחלט הולכת לסבול ( ולהינות כמובן ... ).

פתאום , הוא תופס את המעמד , ומשחק בו , מעביר אותו קדימה ,
ואני מוצאת את עצמי , נישענת עליו , ומונחת באויר ,
" מאסטר , לאאאאא .... אתה יודע שאני מפחדת , נו דייי ... יש לי פחד גבהים "
" את לא בגבהים , ואני אשחק בך כעת כמו שאני רוצה , איחרת ? תשלמי "
" מאסטר! סליחה , אני נישבעת לך שבחיים אני לא אאחר יותר , מבטיחה!!! "
" אני יודע שלא תאחרי יותר כלבונת , אני אפילו בטוח , בדקת כמה אני יצירתי לא ..?

טוב , זה אבוד ,
מונחת באוויר ,
קשורה לברזלים ,
רואה את הרצפה מונחת לפניי,
ואני באוויר , קצת קדימה , קצת אחורה ...
"משחק נחמד אה כלבונת ..? בואי נשחרר אותך ".
- " אוח ... תודה לאל , עברתי את שלב א' ב-ה-צ-ל-ח-ה ..."

"על 4 , תחת אליי "
- תחת... הוא מת על זה , הבטחתי להרחיב ולהתאמן , לא הספקתי , זה הולך לכאוב .
" ששששש ... תירגעי , בואי אני אלמד אותך על הרחבות כלבונת " .

איני רואה דבר , רק מרגישה , זה חודר , זה גדול , זה עבה , זה כ-ו-א-ב !
" ששששש ... לא רוצה לשמוע דבר , תקבלי באהבה , זה לא כזה נורא " .
החור הולך ומיתרחב , והתוצאה הסופית , אפשר להתגאות בה 😄
סשן הרחבות ... הגיע לקיצו .

רוצים גם ?! 😄 לולי .















לפני 18 שנים. 22 ביוני 2006 בשעה 4:31

ווווווווווווואי ,

הבלוג הבא , הולך להיות בלוג עם מוסר השכל - מי היה מאמין ,
חינוך בצורה הקשה והכואבת - תכינו את עצמכם , לכו תביאו טישו .

הבלוג הזה הוצא ממש במקרה ,
רק כדי לאחל בוקר טוב , ולשאול שאלונת ...
זה מכוון אלייך מאסטר יקר שלי ,
אחרי לילה כזה , אחרי אימונים קשים כל כך , ציפית שאשאר ערה ?!
אנחנו צריכים להגיד תודה שלא נירדמתי על ההגה ...
גמרת אותי , הרחבת לי , והתעייפתי !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

פקחתי עיניים וראיתי את ההודעות שהשארת לי הלילה ,
הם עשו לי טוב , אבל סתם שתדע , שפחה לא הולכת לאיבוד ,
אם תביט בין הרגליים שלך , אתה תמצא ...
מבטיחה להתאמן , וכעת זה גם חתום בטאבו , אבל אחרי אתמול עוד צריך ?!


אוח איזה בלוג הרחבתי הולך לצאת - בקרוב ...
התעוררתי מחוייכת להפליא ... בוקר מקסים לנו 😄
יום קסום לכולםםםםםםםםםםםם ,
אוהבת , לולי .



לפני 18 שנים. 18 ביוני 2006 בשעה 18:46

מוזר , השעה 20:00 , ודמותך נירקמת בחלומותיי .

מציירת את דמותך , חושבת על תפקידך בחיי ,
על העטיפה שתמיד דאגת להעניק לי ,
על החיוך שתמיד דאגת שלא יירד ממני ,
ששמעת אותי בוכה , התהפך פתאום עולמך ,
שהבטת בי צוחקת , לא היה מאושר ממך .
והרגעים שלנו יחד , ארוכים וטובים ומלאי הצלחה .

חושבת אם להתקשר , כן או לא ,
המסך מהבהב ... הפלא רוטט , גם הוא מיתרגש , זה אתה .. קולך המוכר , כמה מוזר .


ביום שכוחותיי נישאו ברוח ,
באתי לתדלק ...

אוהבת , לולי .

לפני 18 שנים. 15 ביוני 2006 בשעה 9:35

הופ ! מוציאה עוד שיר הלל ,
וההוא בטח שוב השתולל ,
באתי לנקות לי קצת את הבלוג מחלאות ,
לא ידעתי שקיימים בעולם כאלה צבועים וזוועות .

אני עושה הפסקנות לרגע מכתיבת פנטזיות וחלומות,
עוצרת מלספר לכם על סיפורים והתפרעויות ,
אל חשש , את פנטזיית העבד לא שכחתי , זה ייצא בקרוב ממש .
מחייכת , מאושרת , אוהבת , צוחקת ושלמה , מהטמטום שלו מחלימה .

והופ , לא חייבת לאף אחד דין וחשבון ,
מי שלא טוב לו כדאי שיכניס להילוך ראשון ,
וייסע ...

יום עבודה קצר , השעה 12:00 והוא כבר ניגמר . אח כמה שזה נהדר !!!
שיהיה יום טוב , סוף שבוע נעים ,
אוהבת , כן ... שוב כותבת שאוהבת , מה תעשה ?!
שלכם , בהמון אהבה , לולי .



לפני 18 שנים. 13 ביוני 2006 בשעה 17:39

החגיגה נימשכת

הגענו , דירה חשוכה חיכתה לנו ,
מבטים מחוייכים , חוששים , נבוכים , קפה , ומיתיישבים לשיחה קצרה .

" לולינק'ה ועבד , יש מילות ביטחון , לכו לחדרון ליד , תיתפשטו ותחזרו לכאן " ...

העבד שלי הלך לחדרון והחל לפשוט את בגדיו ,
אני רצתי למאסטר , וקיבלתי חיוך חיבוק ונשיקה . מיתפשטים ,
החדר דומם , ערומים , נעמדים זה מול זו , פוסעים אל הלא נודע .

כיסוי עיניים ניקשר במהרה לעיניי , קשר חזק והדוק .
" עבד , בוא תענוד לכלבונת את הקולרים , ידיים , רגליים , בעדינות ! " ...
האזיקים ניסגרים אחד אחד , גופי מעוטר כעת , מחשבות מציפות , נשימות כבדות .
מאסטר מעביר ידיו עליי , מלטף ומרגיע . מזכיר לי בשתיקה שהוא נימצא ושומר .

העבד ענד את עצמו בקולרים שחיכו לו , וענד את כיסוי העיניים .
כעת רק חושך ניראה מבעד לעינינו , ויש אחד , שרואה הכל .

ניקשרתי לצלב , יד לכל צד , ניקשרת לאט , רק רעש הברזלים והלולאות ברקע .
רגליים לצדדים , עומדת מפוסקת ...

" עבד , על 4 , אתה רשאי להתחיל מלטה , רגליים .
להזכירך , בלי ידיים , רק לשון ... "

זה מתחיל , קשורה ואזוקה לצלב ,
הוא יורד על ברכיו , מוציא את לשונו ,
מרגישה אותה מטיילת על רגליי ,
מלטפת יריכיי , עולה ויורדת ,
נשיקות קטנות , לשון רטובה , אני ניטרפת .

" אתה יכול לעלות , תטפס עם הלשון , בעדינות , ברכות , לאט , בלי ידיים ... "

הוא מטפס , באיטיות ,
(יש לו מזל שאני קשורה - אחרת הייתי מצמידה את ראשו מהר משחשב לאיברי הרטוב )
אני ניטרפת בקלות ,
מלקק את הירך , נוגע לא נוגע , משחק בי ,
אני מחכה , חסרת סבלנות , שיגיע למקום שחיכיתי כל כך ,
והנה זה מגיע , לשון רטובה מלקקת היטב ,
הוא מוצץ , שואב אותי . משחק עם לשונו בדגדגן .

גניחותיי ניבלעות בין קירות החדר ,
משחקת עם ישבני לצדדים ,
מרגישה את לשונו מחפשת את מקומה בכל פעם מחדש .

גופי לא עומד בזה , האנדרנלין הציף אותי , מבקשת לרדת ל-4 .

" עבד , עצור , לך צעד לאחור " ,

מונחת על 4 , מנסה להירגע ,
מרגישה לטיפות על גבי ,
נירגעת , שלווה , ממשיכים .

נישכבת על הגב ,
החור הרטוב שלי מופנה אליו ,
מגשש עם פניו , ומחדיר את לשונו ,
גניחותיי מנגנות כצליל מיתר לפי קצב ליקוקיו ,
צורחת וגונחת , הנה פעם ראשונה ... מחוייכת .

מאסטר לוקח אותי אליו ,
התחת מופנה כלפיו ,
הוא בודק ...
אני לא רגועה ,
גבול אדום שחור ,
גבול שנחצה ,
בוטחת , מאמינה , מחכה בסבלנות ,
הוא נוגע עם ידיו בעדינות ,
מגשש , בודק , מרחיב , מרטיב ,
חודר .
גניחותיי נבלעות אל הרצפה ,
ואתה עבדי הנאמן ,
שוכב , אינך רואה ,
רק מקשיב בהדיקות ,
מנסה לנחש מה קורה ,
מקשיב לרחישות ,
שומע את גופי נע בהנאה ,
קדימה , לאחור , והנה פרצנו עוד חור .
מחוייכת , מרוצה ,
מאושרת , מצליחה .
הצלחתי להעניק לך שוב ... ועבורי זה הכי חשוב .

מיתנשפת ,
שוב זה קורה , חדרנו לעוד חור , חדרת מאחור ...
שומעת את זה גובר , והנה אתה גומר . פעם ראשונה .

וכעת עבד , תשפשף עד שתגמור .
מורידה את כיסוי העיניים , מביטה בו משפשף ,
מיתאמץ , מנסה , מיתנשף ,
אבל אתה לחוץ ... מרוגש מדיי ,
מאסטר מחוייך , מביט בי ,
" תפנקי קצת את העבד שלך לולי " ...
מיסתכלת , מחייכת , חשבתי שהוא צוחק ,
רק לפני שעתיים , התערבנו ... שלא אעשה כלום ,
" הערב אני מלכה מאסטר , לא נוגעת , לא מלקקת " ...
הוא גיחך , " עוד ניראה ... " .

מוצאת את עצמי , מונחת לפניו , גונחת לאוזניו ,
מיתהפכת , וישבני מונח על פניו ,
מיתנשפת , רק את נשימותיי הוא מרגיש ,
הוא גונח , מיתרגש , הוא לוהט כמו אש , וזה מגיע ... פעם ראשונה שלו .

קפה , מדברים מעט , שנמשיך ? ...


לפני 18 שנים. 13 ביוני 2006 בשעה 4:58

הנה עלה הבוקר ,
לאט לאט מיתעוררת ,
את עצמי מהמיטה גוררת ,
ואני מעופפת , מרחפת ,
לא מצליחה לנחות , לא מצליחה להניח את הרגליים על הקרקע ...
התמונות עוד רצות לי בראש , האדרנלין עוד רץ לי בגוף ,
4 שעות כמעט , ואני עוד רעבה ,רעבה מאוד ...
עם מבט מאוהב , חיוך ענק ,
מתחילה את הבוקר ...



תודות ל - 2 ...

מאסטר - תודה ,
תודה על המתנה הניפלאה שהענקת לי ,
תודה שהגשמת עבורי עוד חלום ,
תודה שהיית לצידי - מכוון , דואג , בודק .
תודה על כל צעד שעשית לקראתי ,
תודה על הכל ,
תודה שהנך אתה .
אני כל כך אוהבת , כל כך מעריכה , כל כך מודה לך ,
על עוד ערב של חוויה קסומה שהשאיר אותי , עם פה פעור 😄
מרחפת בין עננים ...

עבד לשון יקר שלי - גם לך אני מודה ,
על האומץ , על העזה , ועל כך שהלכת איתנו , בדרך שלנו , ערב אחד .
מקווה שנהנית , מקווה שהיה לך טוב , מקווה שהענקנו לך חוויה וזכרון .
יש לך לשון נעימה , רטובה , ומלקקת , המשך כך 😄 תודה ...

לכל ה"רעבים" ,
בלוג ארוך , מפורט, ייצא בהמשך ,
בנתיים תנו לי קצת לרחף , עוד טיפה ...

מאסטר ! אני אוהבת אותך , אוהבת , אוהבת , אוהבת , וכן ... אני יודעת שאתה יודע 😄


יום טוב , נשיקות ,לולייייייייי .