הנה עלה הבוקר ,
לאט לאט מיתעוררת ,
את עצמי מהמיטה גוררת ,
ואני מעופפת , מרחפת ,
לא מצליחה לנחות , לא מצליחה להניח את הרגליים על הקרקע ...
התמונות עוד רצות לי בראש , האדרנלין עוד רץ לי בגוף ,
4 שעות כמעט , ואני עוד רעבה ,רעבה מאוד ...
עם מבט מאוהב , חיוך ענק ,
מתחילה את הבוקר ...
תודות ל - 2 ...
מאסטר - תודה ,
תודה על המתנה הניפלאה שהענקת לי ,
תודה שהגשמת עבורי עוד חלום ,
תודה שהיית לצידי - מכוון , דואג , בודק .
תודה על כל צעד שעשית לקראתי ,
תודה על הכל ,
תודה שהנך אתה .
אני כל כך אוהבת , כל כך מעריכה , כל כך מודה לך ,
על עוד ערב של חוויה קסומה שהשאיר אותי , עם פה פעור 😄
מרחפת בין עננים ...
עבד לשון יקר שלי - גם לך אני מודה ,
על האומץ , על העזה , ועל כך שהלכת איתנו , בדרך שלנו , ערב אחד .
מקווה שנהנית , מקווה שהיה לך טוב , מקווה שהענקנו לך חוויה וזכרון .
יש לך לשון נעימה , רטובה , ומלקקת , המשך כך 😄 תודה ...
לכל ה"רעבים" ,
בלוג ארוך , מפורט, ייצא בהמשך ,
בנתיים תנו לי קצת לרחף , עוד טיפה ...
מאסטר ! אני אוהבת אותך , אוהבת , אוהבת , אוהבת , וכן ... אני יודעת שאתה יודע 😄
יום טוב , נשיקות ,לולייייייייי .
לפני 18 שנים. 13 ביוני 2006 בשעה 4:58
