ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא רק בלונדינית

ברדק-לולי. פושעת בחסד עליון.
לפני 18 שנים. 11 ביוני 2006 בשעה 19:42

רחישות של לילה ,
לא שמעתי דבר,
רק את נשימותייך ,
ורעש הפחד שהלך וגבר ,
אוחזת את ידייך ,
מצמידה וקושרת ,
מפסקת את רגלייך ,
נוגעת , לא חודרת .
קול של ים צועק מאי שם ,
חום של אש פורץ וגועש ,
את שוכבת ,
אינך רואה דבר ,
לא יודעת אם היום התחלף במחר ,
זרמים שלא הרגשת מעולם ,
עוטפים ופורצים מגופך,
החוב שהיה לך היום הוא שולם,
את נתת לי את כולך .

מוקדש לכם ה"רעבים" ,
עוד סיפור , לליל אוהבים ...

נשיקות ,
אוהבת ,
לולי .









לפני 18 שנים. 6 ביוני 2006 בשעה 14:51

מיתפתלת בין סדיני סטאן,
כבר יומיים שאתה נותן לי לזלוג ולהתחנן,
עייפה ומרוצה , שוכבת ומחכה ,
מחליקה בין הסדינים ,
מוכנה להרפתקאת ליקוקים .

עד קצה היכולת ,
מפסקת את רגליי,
הוא מיתקרב,
מכניס ראשו בין יריכיי ,
הדגדגן שלי רוטט בועט ,
ללשון רכה מישתוקק,
מחכים ... לאישור שלך .
הוא מוציא לשון ארוכה ,
מלקק לאט ומרטיב את הירך ,
מבטי חד מאושר וחותך,
מיתענגת על כל רגע,
הלשון משחקת , מדגדגת ,
רק בחוץ , ירך ושפתיים ,
זה מה שהסכמת , לבנתיים ...

מביטה בך ,
מבט מחוייך , מיתחנן ,
רוצה שתאשר לו עם הלשון להסתנן ,
לא סבלנית , רוצה שהוא כבר יחדור ,
אתה יודע שזה יכול לעזור ,
אתה סוחט אותי בתחנונים ,
מושך עוד דקה , דקותיים ,
מיתפתלת בין הסדינים ,
נוזלת ומגורה ,
לוהטת כמו מדורה ,

אתה מביט בי מאושר,
משהו שונה , לא אותו דבר ,
המשחק רק מתחיל , עוד לא ניגמר ,
אתה צוחק , " כמה שזה נהדר ..." .


מרגישה את נשימותיו ,
הוא מיתקרב אליי עכשיו ,

הוא חדר,
אני גונחת ,
מלקק ,
אני צורחת ,
הלב דופק ,
הדגדגן רוטט ,
מביטה בך ,
שואפת את אושרך ,
כל כך אוהבת אותך ,
אי אפשר לברוח,
עם העיניים מעביר לי כח ,
להתמודד ולא לשכוח,
ממשיכה להתענג ולגנוח ,
והנה זה בא,
לא צריכה שום איבזור ,
מבקשת בלחש שתיתן לי אישור ,
אתה מיתקרב, מניח ידך על ליבי ,
מרגיש את הניצוצות זיקוקים והאור ,
מחייך לעברי , מאשר לי לגמור ,

בקושי נושמת , קמה מהר ,
לא נותנת לעצמי לנגב , לא מחכה שייגמר ,



נעמדת על 4 ,
עם תחת מורם ,
מבקשת שתהנה ותיתענג גם ,
והנה זה הרגע המושלם ,

את ידיי מניחה ,
את שני פלחיי הטוסיק מרחיקה ,
על 4 מחכה ,
שתיקח ,
את מה ששלך ,
ותיזכור לעולם ,
שאוהבת אותך .

שלך , לולי .


לפני 18 שנים. 5 ביוני 2006 בשעה 5:44

רואה אותו בין חלומותיי
סוגר עם ידיו את עיניי
מעביר שפתיו בין נשימותיי
מוביל אותי אחריו
לוקח אותי עד אליו
ערומה אני פוסעת ,
נוגעת לא נוגעת,
מחכה ולא יודעת,
איך זה ייגמר

הוא ילקק את כל הגוף
יהיה צייתן ולא חצוף
הוא ילקק אני אעוף

אתה תביט ותיתענג
מבטך בי התמקד

בין חום לקור
אתה תורה לו לעצור

הוא ישפיל מבט
יקום לאט

אתה תרים אותי אלייך
תושיט לי את ידייך
אזחל לתוך רגלייך

אתן לך הכל ,
הוא התהפנט ויפול

אלקק עוד ועוד,
הוא יקנא לא ישרוד

הוא יביט , הוא כמעט מיתפוצץ,
נעמד לו חזק , נוזל , ונוצץ ,
הוא יבקש לגמור, יחכה לאות ,
התאפק ויקבל הוראה לחכות ,

לא אעצור,
עד שתגמור ,

והוא ...
על הרצפה לרגלינו ,
נחדור אותו עם עינינו ,

וכדי שניראה את הבעות פניו ,
נדליק את האור ,
והוא יקבל את רגע העונג ,
לשפשף ולגמור .


בוקר אור,
יום קסום ,
לולי

לפני 18 שנים. 3 ביוני 2006 בשעה 17:17

אני יודעת שאתה תיקרא את זה,
אני יודעת שאתה עוקב אחריי,
אני יודעת שקשה לך ,
אני יודעת שאתה לא מסוגל להבין ,
אני יודעת שאתה מפנטז לא מעט ,

אתה רוצה שאבקש אישור כדי לכתוב ,
אתה רוצה שאבקש אישור בכדי לצאת ,
אתה רוצה שלא אזוז , שאשאר בין 4 קירות ,
אתה רוצה שלא אתפתח , שלא אלמד , שלא אכיר ,

אתה שוכח ...

שוכח , שגם לי מגיע לחיות , לרקוד , להנות וללמוד ,
שוכח שגם לי מגיע לחייך ולצחוק עד שתכאב לי הבטן ,
שוכח , שוכח שאני בן אדם , אדם טוב , אוהב , דואג ,
ואתה , הוצאת ממני כבר את כל הכוחות ,
הוצאת ממני את הסבלנות , את ההבנה ,

דאגתי לך , שמרתי עלייך , הסברתי הכל ,

ואתה ממשיך ובוחר לפרש את זה בדרך שלך .

לא עוד .

הרסת , שברת , ניפצת את החלום של שנינו ,
לא בכוונה , לא מתוך רוע , אבל עשית זאת ,
לא היססת , לא חשבת , רק דברת ואיכזבת .

מה יהיה הסוף שלנו , אף אחד לא יידע ,
וזה עצוב , וזה כואב , ולא בטוח שזה נכון ,
אבל כרגע , זה מוציא משנינו המון כאב ,
אולי עדיף להירגע , להמשיך לאהוב ,
באופן טהור , באופן אמיתי ונקי ,
באופן מתוק ונעים , מה כבר ביקשתי ...

אבל כך , כך ניתקע במכשולים , בקירות , וניפול , אחד אחד , לתוך גיהנום .

גיהנום האהבה ,

מוקדש לך ,
הונילי .

לפני 18 שנים. 30 במאי 2006 בשעה 10:11

אתם מביטים לי בבלוג ,

מחפשים לראות מה התחדש ,

מה כתבתי ,

אולי אגלה לכם מה קרה בעצם ,

מה נחצה , אם אני מרוצה , וכמה אני רוצה ...

לאט לאט ...

זה יבוא .

תיתאפקו ... עוד טיפה ...

צאו מהסרט , לא תצליחו לאלף את הסוררת ,

וכעת , אני הבמאית , זה ייצא ויהיה להיט ,

ואתה? השחקן הראשי , יש לי סמפטיה אלייך באופן אישי , אוח ...

עוד קצת , זה מגיע , שלכם , לולי ...

לפני 18 שנים. 29 במאי 2006 בשעה 9:02

אין לך מושג אפילו ,
מה עובר בי אי שם בתוכו ,

אתה גורם לי לרעוד ,
גורם לי לרטוט ,
גורם לי בכליון עיניים לחכות ,

בשטפון סוחף ,
בחיבוק עוטף ,
מבקשת להרגיש ,
ואולי גם תעניש ,


אתה , שאינך שלי , אתה סוף סוף תקבל את כולי ...


אוהבת.

לפני 18 שנים. 27 במאי 2006 בשעה 9:14

יום שמש חם ,
חם מאוד אפילו ,

יוצאת לשמש ,
ערומה כמעט לגמרי ,
רק חוטיני מכסה בקושי את מה שצריך ,

גופי חלק , שדיי זקורים ,
את גופי מעטר שמן ,
שעובר בין שדיי , לבטני , ליריכיי ...

נוטף לו לאט ,
לא מפספס אף נקודה , זולג ומדגדג ,

שוכבת על מזרון ,
השמש מכה בי את קרניה ,
גופי מתמכר לחום , לשמש , לרטיבות .

החוטיני שעובר בין שני פלחי הטוסיק ,
משבש לי את חוט המחשבה ,

ניצמדת היטב למזרון ,
מנסה לחוש את החוט ,
שייגע בי , ישחק לי , יגרה עוד קצת ,

משחקת עם ישבני קצת ימין וקצת לשמאל ,
החוט משחק איתי , נוגע לא נוגע .


רטובה ומגורה , שוכבת ,
מנסה לגעת דרך מחשבותיי ,
מנסה לפנטז אותך נוגע ומלטף ,
מעביר את אצבעותייך ,
מיתמכרת לתחושה של ידייך ,
ואתה , נותן לי להתחנן למגע ,
ואני מיתחננת , מבקשת , רק תיגע .


יד מטיילת על הירך , נוגעת כמעט ,
נוזלת הרבה , חם ורטוב פה ,

אסור לי לגעת ...
אסור לגמור .
הבטחתי .

מוציאה את החוטיני שהתמקם לו עמוק עמוק ...
עוזבת את המזרון , קמה , ומחכה לך ...
כדי לתת לך , את הגמירה שלי , שלך .




לפני 18 שנים. 17 במאי 2006 בשעה 10:08

כשתיקרא את הבלוג הזה ,
החיוך יעלה על פנייך ,

כשתיקרא את הבלוג הזה ,
תחלום אותי בין ידייך ,

הבלוג הזה , מוקדש לך ,
קצת שלי , הרבה שלך ...

שיחת טלפון אחת ,
מלאה באהבה וגעגוע ,

שיחת טלפון קצרה ,
עם המון רגש ולב קצת פגוע ,

אם היית יכול ,
מעצבים היית הופך את גופי לכחול ,

כל כך מיוחד ונדיר ,
לפעמים אנחנו לא מצליחים להסביר ,

בכל רגע , לומדים על עצמנו עוד ,
והקשר מיתהדק , ומיתחזק מאוד ,

ועברו לא מעט מים בנינו ,
והיו לא מעט קשיים בין שנינו ,

אבל ...

נלחמנו עד קצה היכולת ,
נילחמנו בכל מכשול ומפולת ,

תמיד עם כוונה טובה ,
תמיד עם כנות ואהבה ,

ותיראה אותנו היום ,
יש שיגידו שזאת התגשמות של חלום ,

עומדים מחוייכים וגאים ,
ומאחורינו לא מעט הצלחות והישגים ,

ועכשיו אפשר לדעת לבטח ,
שההצלחה עומדת בפתח ,

ובדרכינו הישרה ,העטופה בכנות ויושר ,
הגענו לאט לאט , אל חלומנו , שביל האושר ...

אוהבת אותך , עד אין קץ ,
מיתגעגעת עד בלי דיי ,

מחפשת לחוש אותך בידיי ,
שתביט באהבה שבעיניי ,

וללחוש לך ,
שאיהיה לך תמיד , כל חיי ...

שלך , רק שלך , תמיד , לולי .






לפני 18 שנים. 14 במאי 2006 בשעה 17:43

הכח שהיה לי אבד וניגמר ,
הלב שלי לרסיסים נישבר ,

לא מפחדת להרגיש ,
מתעייפת , זה מתיש ,


בשיחה עם חברה ,
היא אמרה : "את תיתגברי, זה לא נורא"

בשיחה עם חבר ,
הוא אמר שייתכן שאתמוטט ואשבר,

חלקם טענו שעוד לא עיכלתי ,
חלקם אמרו שזאת לא אני שניכשלתי ,

היתה אחת , היא הטרידה אותי יותר מכל ,
היא אמרה שאצטער , אשבר ואבכה על הכל ,

הפחד לתוכי חדר ,
הכאב רק התחיל לא ניגמר ,

שום דבר כבר לא יהיה אותו דבר ,
מיתפללת שאמצא את המאושר,

שנאהב עד מעבר להר ,
שניהיה אחד לשני היום ומחר ,


ורק שאיהיה מאושרת ,
שאחיה בתוך חלום לא סרט ,

שרק אחייך , שרק אצחק ,
שכבר לא אשחק את המשחק ,

שאתן את כולי,
שתיהיה רק שלי ,

ושתאהב , תאהב כאילו אין מחר ,
שתאהב ותרגיש גאה ומאושר ,

התהיות של היום ,
מפחידות אותי כל פעם מחדש ,

אך אין להם מקום ,
בעולמי הנקי , הטהור , והמקודש .


לולי .


לפני 18 שנים. 12 במאי 2006 בשעה 15:00

בתוך עולם של אדישות ,
מיסתתרת לה הרגישות ,

גדלה עולה וצומחת ,
לומדת קשובה ופורחת ,

בתוך עולם של כאב ,
בתוך עולם פרוע ואוהב ,

מיתגלה לי מציאות אחרת ,
לעיתים מוזרה , לעיתים נהדרת ,

בתוך עולם של מציאות ,
גיליתי המון חומות של צביעות ,


הסתתרה בי המון אהבה ,
וכעת כל שנותר הוא אכזבה ,

את אופיים של אחרים לא אוכל לשנות , אבל ...
איכזבתם אותי , האמנתי בכם וחבל .

לולי .