אני יודעת שאתה תיקרא את זה,
אני יודעת שאתה עוקב אחריי,
אני יודעת שקשה לך ,
אני יודעת שאתה לא מסוגל להבין ,
אני יודעת שאתה מפנטז לא מעט ,
אתה רוצה שאבקש אישור כדי לכתוב ,
אתה רוצה שאבקש אישור בכדי לצאת ,
אתה רוצה שלא אזוז , שאשאר בין 4 קירות ,
אתה רוצה שלא אתפתח , שלא אלמד , שלא אכיר ,
אתה שוכח ...
שוכח , שגם לי מגיע לחיות , לרקוד , להנות וללמוד ,
שוכח שגם לי מגיע לחייך ולצחוק עד שתכאב לי הבטן ,
שוכח , שוכח שאני בן אדם , אדם טוב , אוהב , דואג ,
ואתה , הוצאת ממני כבר את כל הכוחות ,
הוצאת ממני את הסבלנות , את ההבנה ,
דאגתי לך , שמרתי עלייך , הסברתי הכל ,
ואתה ממשיך ובוחר לפרש את זה בדרך שלך .
לא עוד .
הרסת , שברת , ניפצת את החלום של שנינו ,
לא בכוונה , לא מתוך רוע , אבל עשית זאת ,
לא היססת , לא חשבת , רק דברת ואיכזבת .
מה יהיה הסוף שלנו , אף אחד לא יידע ,
וזה עצוב , וזה כואב , ולא בטוח שזה נכון ,
אבל כרגע , זה מוציא משנינו המון כאב ,
אולי עדיף להירגע , להמשיך לאהוב ,
באופן טהור , באופן אמיתי ונקי ,
באופן מתוק ונעים , מה כבר ביקשתי ...
אבל כך , כך ניתקע במכשולים , בקירות , וניפול , אחד אחד , לתוך גיהנום .
גיהנום האהבה ,
מוקדש לך ,
הונילי .
לפני 18 שנים. 3 ביוני 2006 בשעה 17:17
