אהיה לך שפחה
אהיה לך נשלטת
אהיה הצייתנית
החלשה , המנומסת .
אהיה לך ניצוץ
אמשיך את המרוץ
אביא לך הכל ,
את כל אשר תחפוץ.
אהיה מעריצה
שבוייה ועריצה
לוחמת אמיצה
משוייכת שרוצה.
הקטנה והצלולה
התחמנית המעולה
הפושעת הגדולה
שובבת ההילולה.
אך ברגע,
שמישהו אלייך יכוון
אתעורר במהירות ובגופי אגן
באור ובכח
אעמעם את הדממה
ואמגן את שנינו לימי המלחמה .
תמיד אהיה שם
לעודד ולתמוך
ובכל כולי
את גופך אעטוף.
מה שלא יהיה
לאן שלא נגיע
לא תיהיה לבד
תמיד אני אפתיע.
גם בלי מילים
ובלי בלוגי ענק בכלוב
כי כל הבוץ הזה , נמאס ולא חשוב .
כל שחשוב לי - זה אתה!
אתה שיודע שאני תמיד שם ,
אתה ששומע את שיש לי להגיד
אתה שיודע שאטרוף את כולם ,
אתה שיודע שאגן עלייך תמיד .
שהדממה שמעליי
לא תטעה אף אחד,
תמכתי בשקט מופתי,
היינו יחד ,
ובכלל לא לבד,
קרוב אוהב אמיתי .
המילים התגמדו מול מעשיי,
ואתן עבורך - את כולי , את חיי .
ממני ,
השקטה שצופה מהצד ,
הלוחמת שנמצאת בחזית ,
המסורה שנמצאת לצידך
זאת שתיהיה שם תמיד .
בכח בתעוזה , בטוהר וגאווה
במסירות ובאהבה - כמו שלא ידעת מעולם!!
שלך , לולינק'ה .
לפני 17 שנים. 17 באוקטובר 2007 בשעה 23:59