מי שאמר לכן שמאסטרים לא עושים בעיות,
עבד עליכן. ואולי כדאי לכן לתבוע אותו,
מאסטרים זה עם בעייתי, מזוכיסטי ורשע.
וכמה שיותר רשע, ככה אנחנו אוהבות יותר.
אז בצהריים מאסטר התקשר ודיבר איתי בקרירות,
משום מה, הפעם זה ממש לא גירה אותי,
זה היה נשמע רע, קריר, וזה חותר לאנשהוא ...
"מה מאסטר? בבקשה תגיד לי מה ..., מה קרה??"
אני לוחצת, מבקשת, על סף להתחנן, אני שונאת את זה.
הוא מתחיל לדבר, מאריך מילים ... נשמע לא מרוכז.
הוא קורא בשמי שלוש פעמים ברציפות, ואז זה הגיע ...
"לולי ... אני רוצה לשתף אותך במשהו.
אני לא יודע ... פשוט לא יודע איך להגיד לך את זה.
זה לא מגיע לי מהיום ,
כבר שבועיים אני טוחן ונטחן עם זה בראש.
תשבי ... אני חושב שעדיף שתשבי.
תחשבי טוב טוב לפני שתעני לי ... אל תתפרצי.
תבטיחי שתיהי חזקה, שתקבלי את זה, שתביני ...
אין לי כוונה רעה, לא רוצה לקלקל לך ... אני פשוט לא יודע ... "
- הרגשתי את זה מגיע ... התקף לב ראשון כבר דופק בדלת.
" לולי , את מקשיבה? ...
תחזיקי מעמד ...
מה תירצי ליiם הולדת כלבiנת שלי?!?!?!!?!??????? ."
לפני 16 שנים. 31 במרץ 2008 בשעה 17:13
