קצת רוורס, רק כדי שנוכל להתקדם:
באותו היום בו חזרתי מתאילנד, קבענו מייד להפגש בערב ולהשלים חוויות מכל הצדדים.
אני עדיין זוכרת איך סיפרתי לו על כושים חסונים ואיך הוא הגיב בחיוך לא חייכני במיוחד.
מהצד השני, הוא שיתף אותי בתוכניות חדשות ובכל שיחה שהיתה עם כל "חובשת ציצים"-
זה היה ברור לשנינו שגם שאני עם הכושים והוא עם חובשות ציצים, הראש שלנו אחד בשניה והלב מתגעגע.
נפגשנו בים, הגלים ניגנו את הצליל המוכר והכוכבים האירו את חיוך הגעגוע שלנו.
אני זוכרת איך התפוצצתי מרוב אהבה בלילה הזה כי הרגשתי השותפה הכי קרובה שלו בעולם,
הרצון והמהירות בה היה חשוב לו לשתף אותי בכל מאורע בזמן שלא הייתי פה, ריגשו אותי נורא.
פתאום נידלקו לו העיניים והוא התחיל לספר לי על ליין חדש ושותפה חדשה לליין.
ראיתי את הניצוץ שלו, אני מכירה אותו כל כך טוב והרגשתי כמה הרעיון בוער לו בעצמות,
כבר לא היה הרבה זמן לקישקושים כי תאריך מסיבת הפתיחה נקבע מראש וכעת רק נשאר לי להושיט יד איפה
שאוכל ולעזור לו ולשותפה החדשה לליין.
אני מודה, היו ימים בהם היה לי קשה, תמיד הוא חינך אותי שהשותפה היחידה היא אני וככה היינו מתנהלים שנינו,
פתאום המציאות קצת שונה, פתאום צריך קצת לוותר, פתאום צריך לעזור בלי לחשבן ובלי לערבב רגש-
צריך להיות- והייתי שם. נלחמתי כמו נמרה איפה שהיה צריך כי לא ידעתי לשתוק, לפעמים ניסיתי להלחם
גם את המלחמות שלו, הדם שלי בער בכל פעם שהרגשתי שלא נעשה צדק אבל השתדלתי לתת לדברים לזרום בלי הפרעה.
מהר מאד הלוגו יצא, פלאיירים, רקדניות, כלובים ובלאגנים, אש זרמה לו בדם ואני זרמתי גם, לכאן או לכאן
הייתי צמודה אליו וגם שהוא היה נורא עסוק אני דאגתי להעסיק אותו גם "בצרות של לולי." שלא ישכח אותי חלילה.
חוצמזה, סוד אישי הוא, שהרבה יותר כיף לנו לעשות ס ק ס, כשאנחנו מחוממים אחד על השניה.
יש בכעסים שלנו משהו שמוביל לסקס מנצח. כוחני עוד יותר, ואני בכלל נהיית תנור בוער, אח יא ראב.
כמעט חודשיים חלפו מאז, הדברים לא זרמו בצורה הנכונה וזה לא משנה מה הסיבות.
חיבקתי אותך הלילה והבטחתי לך שלא משנה מה, אני אהיה כאן. הצלחה היא עניין של למידה איפה אתה טוב ואיפה אתה פחות.
הלילה הזה אתה יודע בדיוק איפה אתה שוחה כמו דג מלך, איפה אתה מוכתר להיות המוביל.
הלילה הזה אתה יודע איך אתה רוצה להמשיך הלאה.
תמיד אנחנו אומרים שהרמוניה היא המוביל להצלחה. היא מתכון מנצח והיא כובשת כל חלקת אדמה.
במקרה שלנו אנחנו יכולים להתנגש אחד בשניה כשאנחנו מאמינים במשהו,
אנחנו יכולים להתנגש כי אנחנו דומים מדיי, ואנחנו יכולים להתנגש רק כדי ליצור ניצוצות. בכל מקרה איך שלא יהיה,
כל התנגשות שלנו מגיעה ממקום של חיבור.
גם השיתוף והשותפות בנינו כיום, ממלאים כל פינה בחיים שלנו. אני עבורך ואתה עבורי בכל צומת דרכים שתהיה בדרך.
זאת החלטה שקיבלנו בלי שאמרנו אותה במילים. הרבה פעמים המציאות הוכיחה לנו שאנחנו
נמצאים אחד לשניה הרבה מעבר ממה שתוכנן. זה אנחנו וזה מה שהחיבור שלנו ידע לייצר.
כעת נחזור לעניין ...
בית הספר של החיים תמיד קר ונוקשה, השיעורים בו קצרים וכואבים כי זאת הדרך היחידה ללמוד. להתעורר.
אני חושבת שתלמיד טוב הופך להיות מורה דרך. ואתה מורה הדרך שלי. יש לכך משמעות. תמיד.
אני יודעת שאפשר לצמוח מהיש, כמו שאפשר לצמוח מהאין. זה רק עניין של בחירה. הבחירה לצמוח ולא לנבול.
יום שישי בלילה נשארנו במיטה, אני לא יודעת מי צרח יותר חזק, הגוף או הנפש או סתם הרצון לנוח בשקט.
שמתי את ראשי על החזה שלך בעוד שנינו ממלמלים ביחד שלפעמים צריך לדעת מתי לעצור,
אז ללילה אחד עצרנו, בערך עצרנו. הראש כבר מריץ את ההמשך. אף פעם לא חסרות סיבות לחגוג.
שבוע האהבה מתחיל,
מאחלת לכם להרגיש אהבה, לצעוק אהבה, לרעוד אהבה, לחלום ובעיקר להגשים אהבת נצחים.
שבוע טוב של אהבה פורחת. לולי ... }{
לפני 15 שנים. 1 באוגוסט 2009 בשעה 19:50