לא רק בלונדינית

לפעמים זולגות דמעות,
ואולי זה הרגע לגלות ,

בחוץ אביב או קיץ , תקופת פריחה ,
באתי עד כאן , כדי לבקש סליחה .

שעת לילה מאוחרת ,
מתניעה , ונוסעת ,
את הדרך אלייך אינני יודעת ,

מיסתבכת בין רמזור לרמזור,
תוהה אם לוותר , אולי עדיף כבר לחזור ,

כמו ילדה אבודה ,
חיפשתי אחרייך ,
רק כדי להחזיר את החיוך לפנייך ,

מחפשת אותך בין אנשים , דמויות , צללים ,
מבטם של אחרים בוחן ללא מילים ,

מצאתי אותך,
הדרך לא היתה קלה ,
הבטתי בך,
חשתי הקלה .

על הגובה ,
בין חופי תל אביב ,
אנחנו לבד, אף אחד מסביב ,

רחש גלי הים ,
מחובקים , אוהבים לעולם .

כמו חלום ,
שהתגשם בבוא היום ,
עולה כבר הבוקר ,
ניפרדים לשלום .

לרגלינו עוד מכשול ,
נעבור , בגדול .