לפני 17 שנים. 13 בדצמבר 2006 בשעה 21:01
אושר גדול מתחולל כאן עכשיו,
פנים מחייכות, עיניים נוצצות ואש בוערת .
התחושה שהכי מלווה אותי כעת , היא שלווה.
שחרור מלחצים מיותרים , שחרור ממקומות לא קיימים . שקט, שלווה ורוגע .
תודה.
לכל מי שדאג, תמך, התעניין, חיבק, הרגיע, עטף, התפלל והיה .
מעריכה.
את החברות הזאת , את אהבתכם, את הפרגון הגדול עבורנו,
מודה על שהחזקתם אצבעות . שעטפתם אותי ושהאמנתם בנו.
מודה.
האהבה מנצחת .
אוהבת.
אתכן,אתכם, אותך.
ליל מנוחה יקיריי,
ממני, לולי .
