לא רק בלונדינית

אנחנו נמצאים בשדה הקרב,
ושני חיילים פצועים פה עכשיו ,
זועקים אחד לשני בכאב ,
מדממים למוות באדמת אויב .
כולם כבר ברחו - דאגו לעצמם .
על האדמה מחובקים - גוססים לבדם .

אין מי שיציל,
אין מי שייקח,
יעברו הימים והכל יישכח .
חייל וחיילת ,
שאהבו עד זוב דם .
איבדו את עצמם במלחמת עולם .

דקה לפני שליבם הותיר אותם לצנוח ,
היא לחשה אליו ברכות כי לא נותר בה כוח .

" אהבתי אותך עד בלי דיי - רציתי איתך לפרוח,
גם אי שם בשמיים , כשהשמש תעלה , אבקש לצידך לזרוח"

הוא ניסה לענות :

" ילדה שלי , שלא תעזי לשכוח... " .
הוא ניסה להתרומם , נשיקה אל שפתיה לשלוח .

היא כבר לא כאן , בניהם רק חול לכלוך ופיח,
הוא נלחם על כל נשימה - עוד רגע לצידה להרוויח .

הוא נכנע , ליבו נפל אל הדממה,
כל שנותר ברקע הם קולות מלחמה .

נערה פשוטה בזרועותיו של גבר נלחם .
שרידי המלחמה יישארו לעולם .

מוקדש לך - האחד שכבש את ליבי , נשמתי , מחשבותיי , לעולם לא אפסיק לאהוב - לנצח . לולי.