מאסטר ...
אני מבקשת לרדת על ברכיי , להמתח למולך ,
מבקשת להשפיל את עיניי , ולהודות לך .
רגעים של חיבור בלתי מחושב . רגעים חזקים כאן ועכשיו, תודה מאסטר ...
חזר לי החיוך שנעלם לי לכמה שבועות . חיכיתי לך כל כך , כל דקה הפכה שעות .
החזרת לי את האור ללחיים , את הצבע לשפתיים , את הברק לעיניים .
תודה על מגע ליבך שגרם לי להתמכר , תודה על מגע ידך שגרם לי להתמסר .
תודה על דאגתך שגרמה לי להשאר . תודה על הסבלנות שגרמה לי להזהר.
תודה על טון קולך הממכר . תודה על העירנות ההדוקה יותר .
תודה על החיבוק הבלתי נגמר , תודה שהעלמת את הטעם המר .
תודה שלא הסרת ממני את העיניים . תודה שלמדת אותי להלחם בשיניים .
תודה על שמלמד אותי להאמין ולבטוח . תודה שמוציא לי את השטויות מהמוח.
תודה ששוב הובלת אותי לפרוח . תודה על העבד שאת נעליי רצה למרוח .
תודה שלא נשברת ברגעי סערה , תודה שעזרת לי שקשה לי נורא .
תודה שלימדת אותי לצלול גבוה , תודה שלמדת אותי להקשיב ולא לשמוע .
תודה על המקום הבטוח בין רגלייך . תודה שלמדת אותי את קצב צעדייך .
תודה על דלק האושר . גם אם לפעמים הוא עולה מאוד ביוקר .
תודה על יכולתך לגרום לי לאהוב . לבצע כי אמרת לבצע בלי לחשוב .
תודה על החיוכים המרמזים על הבאות . תודה על ידייך שבתוך גופי מטיילות .
תודה על שאתה מוציא ממני את טיפת המיץ האחרונה . תודה על שליטתך הקפדנית והשונה .
תודה על כל מה שיש לנו ביחד . תודה על שמוביל אותי בין שברי הפחד .
תודה שהיית לי הערב הזה . תודה על הצחוק ועל חשיפת החזה .
תודה על מתיחת הגבולות . תודה על החירמונים בנסיעות .
תודה שאתה גורם לי להרגיש שלך בכל מצב , תודה על השיעורים והחינוך המעוצב .
תודה שאתה גורם לי להרגיש שלך לכל דבר . ומחנך אותי להיות המלכה של כל השאר.
ותודה גדולה על החיבוק האמיתי והמושלם .
המקולרת שלך . המלכה של כולם . לולי .
לפני 17 שנים. 23 ביוני 2007 בשעה 16:02
