לפני 17 שנים. 26 ביוני 2007 בשעה 17:28
נכון שיש שיאמרו שזה לא סוף העולם .
ונכון שרק שלושה ימים חלפו מאז פגישתנו האחרונה .
גם נכון שעל גופי עדיין אפשר למצוא סימנים מהמשחק האחרון שלנו .
אבל אני כבר לא מצליחה להריח את הריח שלך על הבגדים שלי .
ואני כבר לא מצליחה להחזיר את הטעם המתוק והמגרה שלך לשפתיים .
הניצוץ בעיניים כאילו כבה עד לפעם הבאה שאפגוש אותך במקום המסתור שלנו .
המוח כבר לא מתעניין בשום זכר שמנסה את מזלו מולי ומשאיר אותי אדישה לגמרי .
והגוף מכניס אותי לתקופת יובש בכל פעם שאתה לא בסביבה כאילו שומר עצמו רק עבורך .
הדברים קורים בכזאת בטבעיות שגורמת גם לי להסמיק לפעמים ...
אני כל כל אבל כל כך מתגעגעת אלייך .
כל כך מתאפקת וכל כך מחכה לפגוש בך שוב .
כל כך שממש .... ממש קשה לחכות . החיים זה לא פיקניק . איזה באסה .