אוטוטו עברתי את החצי
ואני עדיין ילדה
עם תובנות ונסיון וחכמה וכל השיט הזה שמצטבר כי...פשוט עובר זמן.
אבל ממש ממש ילדה
ומאוד קשה לי לראות את זה משתנה.
שומדבר לא משתנה מלבד חשק וסטייט אוף מיינד. וסביבה.
--------
לא בא לי זוגיות יותר. יש לאחרונה הרבה ימים כאלה.
שאני מרגישה בתוך זה ועם זאת ממש לבד.
ועובר איזה חתיך מולי ברחוב ומביט לי בעיניים עם רבע חיוך ואני כמעט יכולה לשמוע אותו חושב "עזוב אין לך אפילו מה לנסות".
ולא שרע לי בתוך זה ואף פעם אין מריבות, ממש אף פעם שזה כמעט הזוי.
אבל כמו בדה ז'ה וו חוזר לי ה..realization הזה של עד כמה אנחנו לא באותו מקום.
ולמרות התפיסה שזו השקעה לטווח ארוך... אני לא מרגישה שאני יכולה להגיד את זה בבטחון.
טווח ארוך. אין שום guarantee ואין שום תחושה, לא לפה ולא לשם.
זה מאוד משונה לי כי אני בדרך כלל יודעת.
אולי זה סתם שלב הכחשה...
אולי זה סתם עוד כזה יום.
-----------
מזל טוב לי מראש
לפני 13 שנים. 4 במרץ 2011 בשעה 15:17