צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Eyes Wide Shut

דברים שלא אמרתי בקול
לפני 19 שנים. יום שבת, 20 בינואר 2007 בשעה 16:39

זה קטע כזה של החורף, אני חושבת
כמה הימים שמקדימים גשם חזק במיוחד
מלאים בתחושות ובמקרים משונים
כאילו הרוח הלחה מביאה איתה קארמה רעה.
ואז כשהגשם בא הכל פתאום מתפוצץ
מתפוצץ ונשטף מהר-מהר עם הזרם
כי קר מדיי לא להתחבק עכשיו
והתחושות מוקפאות במצב של הדחקה.
ובהמשך היום, אחרי שמשחררים את החיבוק
יוצאים החוצה ורצים לאוטו בגשם
וכל טיפה שמסתבכת בשיער כאילו מחלחלת לראש
והופכת לדמעה חדשה
זולגת במורד הלחי
מדגדגת בסנטר או נתקעת בצד של האף

ואני תוהה, אחרי ששחררנו את החיבוק ושוב נורא קר, מה עושים עם הדמעות האלו עכשיו?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י